שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האיום של אורנג'

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ישראל עדיין במצב טוב. לנוכח הקריאות לחרם על מוצרים ישראליים, אפשר להתנחם בכך שיש עוד מי שמאמינים שישראל בבסיסה היא מדינה ערכית, דמוקרטית, שוחרת שלום, ורק סטתה ממסלולה. הם מעריכים עדיין שלחץ ציבורי בינלאומי עשוי להחזיר אותה לערכיה, ולאמץ מדיניות מעשית שמטרתה לסיים את הכיבוש.

אבל דווקא ישראל היא זאת שמתאמצת לשכנע את הקהילה הבינלאומית לגזור גזירה שווה בינה לבין מדינות פרועות כמו איראן, סוריה, סודאן, כדי להוכיח את צביעותה של אותה קהילה. זוהי מדיניות תמוהה, שקרית ומקוממת. דבריו של מנכ"ל "אורנג'", סטפן רישאר, שהוא היה שמח להתנתק מן הקשר העסקי עם חברת פרטנר הישראלית לולא הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לחברתו, אינם נובעים מאנטישמיות. שהרי אורנג' לא היססה לחתום על הסכם עם החברה הישראלית, כשם שחברות רבות אחרות, ששוקלות את החרם או מיישמות אותו, לא נרתעו מלעשות עסקים עם חברות ישראליות.

הסכנה הפוכה. דווקא מדיניות ישראל בשטחים היא שמזינה תחושות אנטישמיות. כאן טמון האיום האסטרטגי של החרם, שעלול להציב לא רק חברות ישראליות ואזרחים ישראלים במעמד של ישויות בלתי רצויות, אלה מסכן את גם יהדות העולם ומטלטל את ידידיה הקרובים של ישראל. די היה להאזין לדברי ברק אובמה בראיון לאילנה דיין כדי להבין, שהכיבוש כבר מזמן איננו נושא לדיון פוליטי, זוהי מערכה ערכית שבה ארה"ב, אם תעמוד בפני הדילמה, תתקשה להגן עוד על מעמדה של ישראל.

טעות בידם של קברניטי המדינה והעוסקים במלאכת ההסברה כאשר הם מתגאים, בזחיחות דעת, במספר החברות והארגונים שעדיין מקיימים יחסים עם ישראל, לעומת מי שקוראים להחרמתה או מחרימים אותה בפועל. בעייתה של ישראל אינה טמונה בנתונים הסטטיסטים היבשים, אלא ברוח הזמן העולמית, שאינה סובלת עוד כיבוש של עמים. מנכ"ל אורנג', אפשר להעריך, ביטא בדבריו את תחושותיהם של מנכ"לים ובעלי חברות רבים אחרים, כשם שהנשיא אובמה מתח קו אדום שמאחוריו מתייצבים ראשי מדינות נאורות אחרות. ישראל הגיעה לצומת הכרעה קיומית: לצעוד קדימה אל התהום, או לאחוז ברסן מדיני שיציל אותה מידי עצמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ