אפליה בחסות בג"ץ

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

בג"ץ דחה בשבוע שעבר עתירה שהגישו היישוב הפלסטיני דיראת־רפעיה, ארגון רבנים לזכויות אדם וארגונים נוספים, בדרישה להחזיר לפלסטינים בשטח סי בגדה המערבית את סמכויות התכנון שנשללו מהם ב–1971. באותה שנה, ועדות התכנון שפעלו בגדה מכוח החוק הירדני בוטלו על ידי צה"ל, שיצר מערכת תכנון מיוחדת לפלסטינים, הנמצאת באחריות המינהל האזרחי.

למרות מחקרים שמצביעים על אופנים שונים שבהם מדיניות התכנון בשטחים פוגעת בתושבים הפלסטינים ובאפשרות הפיתוח של יישוביהם, המופלים לרעה לעומת ההתנחלויות — שלהן מנגנון תכנון אחר — ואף שהעותרים הצביעו על אפליה, פסק השופט אליקים רובינשטיין כי לא הוצגו נתונים על אפליה.

קביעה זו מתחברת לקביעתו של השופט רובינשטיין מהחודש שעבר, שלפיה אין משום אפליה בפינוי היישוב הבדואי אום־אל־חיראן לצורך הקמת היישוב היהודי חירן. רובינשטיין נימק את קביעתו בנימוק שחירן לא מוקם כיישוב ליהודים בלבד, אלא כיישוב פתוח.

הכחשת האפליה בשני מקרים אלה מעידה על תפישה צרה ופורמליסטית באופן קיצוני של שוויון, שבאימוצה בית המשפט העליון מועל בתפקידו להבטיח שוויון מהותי לכל האזרחים — ישראלים ופלסטינים.

מטרידה לא פחות היא קביעת בג"ץ, כי אין להתערב בסוגיה, בשל היותה כרוכה בנושא המדיני ובשל ההשלכות שעשויות להיות לה על "מארג היחסים הרגיש בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית". קביעה זו מרוקנת מתוכן את תפקיד בג"ץ, כמי שאמור להגן על זכויות האדם, גם של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים. היא מאפשרת לבג"ץ להימנע מלהתערב בהגנה על זכויות בגלל ההקשר המדיני. כמו כן היא מצטרפת לפסיקות קודמות של בג"ץ — למשל בנוגע לחופש התנועה של תושבי עזה, או להקמת מחצבות ישראליות בגדה המערבית — פסיקות שבהן השתמש בית המשפט בתירוצים דומים כדי להימנע מהתערבות. יש בכך התעלמות בוטה מהעובדה שמכוח המשפט ההומניטרי ודיני זכויות האדם, זכויותיהם של "מוגנים" — אזרחים הנמצאים תחת כיבוש צבאי — אינן מוגבלות ואינן מותנות בהקשר המדיני או בהסכמים מדיניים.

התוצאה של העדר תכנון הולם לאוכלוסייה הפלסטינית בשטחים היא בנייה לא מאושרת והריסות של בתים על בסיס קבוע. מדינת ישראל מתעקשת להתעלם מכך שתושבים אלו צריכים לקבל פתרון, ואינם יכולים לחכות עד להשגת להסדר כולל בין ישראל לפלסטינים, שאינו נראה באופק. חבל שבג"ץ מגבה התעמרות זאת ומנציח את המשכו של משטר תכנוני, שמופעל שלא לטובת האוכלוסייה המקומית, ובצורה שהופכת את דיני הכיבוש על ראשם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ