${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרצ במכירת חיסול

247תגובות

במערכת הבחירות האחרונה קראה מרצ לבוחריה להצילה מהכחדה, והבליטה את חשיבות קיומה של מפלגת שמאל בכנסת. "אסור לשמאל להתפתות ולהצביע למחנה הציוני", נכתב באתר הקמפיין שלה. המצביעים השתכנעו והעבירו את מרצ מעל אחוז החסימה עם חמישה מנדטים, הקטנה בסיעות הכנסת. עכשיו, כפי שחשף יוסי ורטר ("הארץ שישי"), ראשת המפלגה, זהבה גלאון, "בוחנת" חבירה למפלגת העבודה או לחד"ש, ובפועל מעמידה את מרצ למכירת חיסול.

תוצאות הבחירות דווקא הבליטו את חשיבותו של הקול הליברלי, הנאבק למען זכויות הפרט והאזרח ונגד הכיבוש וההתנחלות בשטחים. מפלגות "המרכז" ו"השמאל־מרכז" הן מסיכה דהויה של הימין: משה כחלון חבר לקואליציה הקיצונית של בנימין נתניהו; ראשי האופוזיציה כביכול, יצחק הרצוג ויאיר לפיד, דוהרים ימינה בניסיון נואש לרצות את מה שהם מזהים כהתחזקות לאומנית ודתית בציבור היהודי. הרשימה המשותפת בהנהגת איימן עודה מנסה לעודד שיח אזרחי ונאבקת בכיבוש ובמיליטריזם, אך אינה משמיעה קול נחרץ נגד כפייה דתית ושמרנות חברתית. חבריה הערבים נעדרו, למשל, מישיבת השדולה הגאה בכנסת.

מרצ הוקמה כדי להניף את הדגל הכפול של השלום והחירות: פתרון הסכסוך עם הפלסטינים, בצד שמירת זכויות האזרח והחופש מדת. זו היתה המורשת המובהקת של מייסדת המפלגה, שולמית אלוני, שהובילה אותה לתריסר מנדטים בבחירות של 1992. אך בשנים האחרונות טשטשו מנהיגי מרצ את המסרים והתקרבו "למרכז", והמצביעים הגיבו בנטישה, שהביאה את המפלגה לסף היעלמות.

בליל הבחירות גלאון הרהרה לרגע בפרישה, אבל חזרה בה. עתה, אולי בגלל שהתייאשה, החליטה לוותר על המסר "מרצ עצמאית חיונית לישראל". במקום לפנות את מקומה למנהיגה או מנהיג נחושים שיניפו מחדש את דגלי השמאל, היא מחפשת קן פוליטי שינציח את מקומה בכיסאה, במחיר ההתפשרות על האידיאולוגיה. אבל בינתיים אין לסחורה שלה קונים, ובהצהרתה ש"המפלגה לא חשובה, אלא המטרה", גלאון רק מבטיחה שמרצ תתאייד.

ישראל זקוקה יותר מתמיד למרצ עצמאית וחזקה. אין בית אחר למתנגדי הכפייה הדתית, כשלפיד פושט את החילוניות לטובת הכיפה והטלית. אין גם מפלגה אחרת שתזכיר לציבור, שישראל צריכה ויכולה להיות מדינה צודקת ומתקדמת אם תיפרד מהכיבוש ומההתנחלויות — מבלי לוותר על העקרונות שטבעו מייסדיה. אחרת יישארו בכנסת רק מפלגות ימין התומכות בכיבוש, ומפלגת מיעוט שמאבקה מעורר כבוד, אך דל השפעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#