שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא יודעים על מה מצביעים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

שרון גל, עיתונאי ופוליטיקאי לעת מצוא, הודיע בשבוע שעבר על התפטרותו מהכנסת לאחר פחות מחצי שנה. גל הסביר שבעבודתו בתקשורת הוא יוכל להשפיע יותר מכפי שיוכל לעשות זאת כחבר כנסת. ההודעה התקבלה בספקנות, אך תהליך אישורו של תקציב הביטחון בכנסת מלמד שהקביעה של גל אינה מופרכת. העיתונות אמנם אינה כה משפיעה, אך הכנסת כנראה משפיעה אף פחות.

תקציב הביטחון הוא חלק גדול וחשוב בתקציב המדינה. חשיבותו טמונה הן בסכומו הכולל – הנתח הכבד ביותר בהוצאות הממשלה — והן בפירוט סעיפיו. משרד האוצר נאבק זה שנים במשרד הביטחון, במטרה להגביר את השקיפות והשליטה בניהול כספי הצבא והמעטפת האזרחית שלו. האוצר יודע היטב עד כמה חיוני הפיקוח החיצוני על מינהל כספי הביטחון.

אלא שהכרה זו נעלמה כלא היתה כשהפיקוח עולה קומה, לכנסת. אז חובר האוצר לביטחון כדי להגחיך את החוק ואת המחוקקים. הפרקים החשאיים בתקציב הביטחון מחייבים אישור של תת־ועדה מיוחדת, המורכבת מנציגי ועדות הכספים והחוץ והביטחון. מסירת התקציב לעיונם אמורה להתבצע עד סוף אוגוסט. זה אינו סידור פרטי, לנוחות הנוגעים בדבר, אלא החוק. בלי פרקים אלה, אין משמעות לאישור תקציב הביטחון.

לפי ״הארץ״ (יהונתן ליס, אתמול), האוצר עשה דין לעצמו ונמנע מהעברת החומר לתת־הוועדה במועד. אפשר רק לשער איזה קנס פיגורים היו אגפי האוצר משיתים על אזרח, אילו השתהה כך במילוי חובותיו. חברי הכנסת, שהלכו בעיניים עצומות אחר האוצר והביטחון, אישרו את התקציב בלא שידעו מה נכלל בו. למעשה, העניקו לממשלה שטר חלק.

זוהי שיטת ״הסמוך״ הידועה, השאננה והרשלנית, שהמיטה על ישראל אסונות. היא מצטרפת ומחזקת את מגמת מסך העשן שאופף את תיקצוב מערכת הביטחון, שבחסותו ממשיכה מערכת זו לינוק כספי ציבור באין מפריע.

במסגרת מגמה זו, דו"ח ועדת לוקר, שהצביע על הצורך הדחוף ברפורמה במערכת הביטחון ובניהול יעיל יותר של משאביה, נקבר קבורת חמור ולא הגיע כלל לספר התקציב.

השערורייה שהתחוללה בכנסת מוכיחה שוב, כי הציבור אינו יכול לשים את מבטחו בנבחריו, וגם לא בשריו. שר האוצר משה כחלון, שהודיע על הורדת המע"מ "כדי להחזיר כסף לאזרחי ישראל", כשל בהגנה על כספם מפני קבוצת הלחץ החזקה במשק הישראלי.

תגובות