שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דו־שיח במקום סגר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

בעקבות שני הפיגועים אתמול בירושלים, אמר ראש העיר ניר ברקת, כי יש לשקול הטלת סגר על שכונות מזרח ירושלים. זוהי אמירה מופרכת. לאורך כל שנות כהונתו שב ברקת והסביר, כי השאיפה לחיים משותפים ונורמליים דינה לנצח ולהביא לאיחוד מלא ושלם של העיר. הוא מאמין גדול בתהליכי "ישראליזציה" של הציבור הפלסטיני במזרח העיר, ופעל רבות כדי להשליט את הריבונות הישראלית בשכונות הערביות.

בכל הזדמנות הוא גם נופף בסקרים, המראים כי חלק ניכר מתושבי מזרח ירושלים יעדיפו לחיות תחת ריבונות ישראלית גם אם תוקם מדינה פלסטינית, ודחה בבוז את הטענות על כך שהכיבוש, הקיפוח והתחושות כלפי הר הבית יובילו להתפרצות גל של אלימות ויאלצו את ישראל לחשוב מחדש על המונח "ירושלים המאוחדת". הצהרתו אתמול היא הודאה חד־משמעית בכישלון של פרויקט שנמשך כבר 48 שנים, שכל מטרתו היא למחוק את הקו הירוק בירושלים ולטשטש את ההבדלים שבין מזרח לבין מערב.

ואולם, הפרויקט הזה לא נכשל לחלוטין, ואת זאת יגלה מי שינסה להטיל סגר על מזרח ירושלים. הפקעת הקרקעות של תושבי מזרח העיר, הקמת השכונות היהודיות שם, תשתיות התחבורה וההתנחלות בלב השכונות הפלסטיניות — כל אלו הופכים את הניסיון להפריד בין שני חלקי העיר, ולו באופן זמני ולמטרות ביטחון, לבלתי אפשרי. זאת מבלי להזכיר את הבעיות החוקיות שבמהלך כזה. רוב תושבי מזרח ירושלים הם בעלי תעודת זהות ישראלית (בעלי מעמד תושב) ומיעוטם הם גם אזרחי ישראל. כיצד יבדילו השוטרים במחסומים בין אזרח לאזרח ובין תושב לתושב?

אבל מעל לכל, הצעד הזה לא יהיה יעיל נגד מי שירצה לבצע פיגוע. לא ניתן לחסום הרמטית מאות מעברים, שבילים, דרכים וכבישים המחברים בין שני חלקי העיר. עולה החשד כי אמירתו של ברקת אינה אלא צעד של יחסי ציבור, שנועד למצב אותו כ"ג'וליאני" של ירושלים, יותר מאשר למנוע את הפיגוע הבא. מאז תחילת גל האלימות מנסים מקבלי ההחלטות בממשלה — שלא לדבר על הטרמפיסט, יו"ר העבודה יצחק הרצוג — להטיל את האחריות על הצד השני ולמצוא פתרונות קלים: החל מהאשמת הפלסטינים וחברי הכנסת הערבים בהסתה, דרך ההנחיה להרוג את המחבלים בזירות הפיגועים, ועכשיו הטלת סגר על שכונות מזרח ירושלים. כל אלו הם מסך עשן לחוסר האונים של ממשלת נתניהו, שבמקום להפריח רעיונות עוועים לאוויר, עליה להרגיע את השטח באמצעות דו־שיח וצעדים בוני אמון מול הפלסטינים.

תגובות