בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התגרות והתרפסות בחברון

53תגובות

למעט ירושלים שבין החומות, חברון היא הנפיצה שבכל הערים שעליהן השתלטה ישראל ביוני 1967. המתנחלים השיקו בה את תוכניתם ההדרגתית להיאחזות בשטחים שאותם הועידה הממשלה למיקוח תמורת שלום. המתיחות בין מוסלמים ליהודים, בחברון בכלל וסביב מערת המכפלה בפרט, הובילה למעשי הרג משני הצדדים. חלוקת חברון לשני אזורים בהסכם אוסלו לא החלישה את העימות. ברצף התקפות הטרור מתחילת אוקטובר אשתקד עבר מרכז הכובד של הטרור מירושלים לחברון, וכוחות הביטחון נדרשים למאמץ רב ועיקש כדי להחזיק את המכסה מעל לסיר הרותח.

אלא שלפחות גורם אחד, מגובה בפטרונים — או שמא חיילים — פוליטיים, אינו מעוניין בשקט בחברון. המתנחלים, היוזמים פלישות לבתים ותפיסת שטחים, יעשו הכל כדי להתגרות בפלסטינים ובשלטונות ולהתסיס את השטח. הפלישה ביום חמישי שעבר לשני בתים ריקים סמוך למערת המכפלה לא היתה פעולה סתמית של מימוש זכויות נדל״ן, כטענתם, אלא תקיעת אצבע בעיני הפלסטינים, הצבא — שהוא הריבון בשטחים — והממשלה. הפולשים ידעו היטב שכוחות הביטחון יישלחו לפנותם. הם נזקקו לתמונות הפינוי כדי להאדיר את יוקרתם במאבק הפנימי בחוגיהם.

שרים מהבית היהודי ומהליכוד התגייסו לתמוך בפולשים, בסתירה למדיניות הממשלה שאותה ייצג כמעט בגפו שר הביטחון, משה יעלון. ראש הממשלה, שאמנם גיבה את יעלון באמירה, ש"כולנו מחויבים לכבד את החוק", נבהל מהלחץ, והבטיח למתנחלים, כי בינם לבין הנכסים מפרידה רק ניירת. בלשכתו ניסו לפייס אותם ושיבחו את ״עמידתם האמיצה והנחושה נגד הטרור״. זו אמירה פחדנית, המתכחשת למציאות, ונובעת בעיקר מחששו של בנימין נתניהו מהפופולריות של יריביו הפוליטיים החותרים תחתיו, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. ההתנחלות בחברון לאורך השנים, כולל הפלישות לבתים, תרמה תרומה מכרעת לטרור. מי כמו נתניהו נוהג להאשים את הרשות בהסתה נגד ישראל ובאחריות להבערת השטח. אבל גם אם נתניהו שכח לרגע את ברוך גולדשטיין ו–29 הפלסטינים שרצח, ראוי שיזכור את תרומת המתנחלים.

בחששו מפני הסכנות הפוליטיות שנוגעות לו מתעלם נתניהו מהסכנות שאורבות לישראל. ההתנגדות הפומבית של הממשל האמריקאי למוסר הכפול באכיפת החוק בשטחים, תמרון הרשות הפלסטינית להחתים את מועצת הביטחון על החלטה המגדירה את ההתנחלויות כ"בלתי חוקיות" וסירובה של ברזיל לקבל כשגריר את דני דיין — אלה הם רק חלק מהסימנים לחזית הבינלאומית, שמתגבשת נגד ישראל. במקום לטפל בחזית זו, עסוק נתניהו בהתרפסות בפני המתנחלים. את המחיר ישלמו כל אזרחי ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו