בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להוציא את הספורט מהארון

29תגובות

הפוסט שהעלה כדורסלן העבר גילי מוסינזון בסוף השבוע ובו התוודה על נטיותיו המיניות עשוי להיות בעל חשיבות גדולה לספורט ולחברה הישראלית. אף על פי שמוסינזון איננו הספורטאי הישראלי הראשון שיצא מהארון — קדם לו ג'ניה דודוצקין, קפטן הפועל מטה אשר/עכו בכדורעף — העובדה ששמו מוכר לכל אוהד ספורט עשויה לתרום רבות לשינוי בכל הקשור ליחס של אוהדים, בעלים, מנהלי קבוצות ואף מאמנים כלפי ספורטאים מקהילת הלהט"ב.

מוסינזון, ששיחק בעבר בין היתר בהפועל תל אביב, עירוני רמת גן ומכבי ראשון לציון, כתב בפוסט שלו: "יום העצמאות ה–68 של מדינת ישראל זהו היום בו החלטתי שאני חוגג את השחרור האישי שלי, את העצמאות שלי. היום יצאתי מסוג של ארון... אז תתמודדו, מאחר ואני מתמודד עם המשיכה לשני המינים מגיל צעיר".

היציאה מהארון של מוסינזון היתה יכולה להישאר בגדר ידיעה חדשותית על כדורסלן שהכריז על זהותו המינית. אלא שמוסינזון לא הסתפק בכך ובחר להעביר ביקורת קשה על הספורט המקצועני הגברי, שמנהליו מפגינים הומופוביה, לטענתו. "מספר לא מועט של מאמנים מהאסכולה הישנה עדיין צועקים כיום על השחקנים שהם כוסיות ורצים כמו הומואים", כתב. "הומופוביה נוסח 2016. אם לא תהיה לראשי הספורט בארץ תוכנית סדורה, ההומופוביה בספורט תישאר פה גם לנוסח 2046".

חשוב להקשיב לביקורת של מוסינזון משום שהספורט הישראלי הגברי — בעיקר בענפיו הפופולריים, המנקזים אליהם את המאסות הגדולות של הקהל — אכן סובל מגילויי הומופוביה פומביים. ביציעים אפשר לשמוע לא פעם קריאות "הומו" לעבר שחקנים, מאמנים ושופטים, כחלק מתרבות ה"עידוד" המקובלת. מאמנים משתמשים באופן קבוע בביטויים כגון "שיחקנו כמו גברים", "יש לי חבורה של גברים", כדי לציין מסירות, אומץ ותעוזה. משתמע מכך, שמי שאיננו "גבר", במונחים שמרניים אלה, עלול להרגיש שאין לו מקום באותם מועדוני ספורט או בסביבת הספורט המקצועני.

מוסינזון וספורטאים אחרים הנמצאים עדיין בארון וחוששים לצאת ממנו אינם צריכים להגיע למצב, שבו הם נאלצים לברוח "מחדרי חדרים חשוכים שבהם נאלצתי לקיים יחסי מין עם גברים משל אנחנו בערב הסעודית ואוי אם יתפסו אותי, את הכדורסלן". הם גם אינם צריכים לחשוב, ש"אף מאמן לא ירצה שחקן הומו במקלחת, או לפחות רוב המאמנים שאימנו אותי". כמו ביתר תחומי החיים בישראל, גם הספורט צריך ללמוד להכיל כל אדם באשר הוא, בלי קשר לנטייתו המינית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו