בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החרמה ומשמעותה הפוליטית

203תגובות

החלטת חברי הכנסת של הרשימה המשותפת להיעדר מהלווייתו של שמעון פרס קבעה עובדה פוליטית רבת משמעות. הנהגת הציבור הערבי בישראל מרדה בנרטיב של הרוב הציוני, שמתעלם מההיסטוריה ומהתחושות של המיעוט, והפגינה עצמאות כפולה — מול הממלכתיות הישראלית שייצג פרס ומול הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, שבא להלוויה. ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, הופיע ב"מדורת השבט" בערוץ 2, ומול הביקורת של המראיינים הציג את הנרטיב הנגדי: זיכרון הנכבה, טבח כפר קאסם והרוגי אוקטובר 2000, שבשבת התקיימו טקסי זיכרון לכבודם בגליל ובוואדי ערה, אירועים שמעולם לא השתתף בהם נציג פוליטי של קהילת הרוב היהודי והם אינם מסוקרים בפריים טיים.

החרמת ההלוויה השיגה אפוא את מטרתה: הצבת הנרטיב הנגדי של המיעוט הערבי במרכז הבמה התקשורתית והציבורית, מגובה בכוח הפרלמנטרי של הסיעה השלישית בגודלה בכנסת. הגינויים למחאה של עודה וחבריו לסיעה לא יעלימו ולא יטשטשו את התביעה העקרונית שהציגו, להכרה של הרוב היהודי באבלו ובסבלו של הציבור הערבי כתנאי הכרחי לבניית זהות משותפת ולשיתוף פעולה פוליטי בעתיד.

ממשלת הימין של בנימין נתניהו מציעה לאזרחים הערבים תוספות תקציב והבטחות לשילוב תעסוקתי ולקידום בשירות המדינה, בתמורה לסתימת פיות והשכחת הנרטיב שלהם. ראש הממשלה נוהג לומר שהנכבה היא שקר, ש–90 אחוז מהסיפורים עליה אינם נכונים ושמי שפירסמו את קורותיה גרמו נזק למדינת ישראל. אין פלא שממשלתו מתעקשת להחביא את תיקי הארכיון שיחשפו חלק מאירועי 1948 ממקורות ראשונים.

כל תוספת תקציב וכל פעולה למיתון הפערים בין יהודים לערבים מבורכות וחשובות, אבל הן לא יקנו את שתיקת הציבור הערבי ולא יעוררו שירת "התקווה" המונית ברחובות נצרת, סחנין ואום אל־פחם. רק הכרה בקיומו של סיפור ישראלי מקביל, שבמרכזו מעשים לא מוסריים של הרוב כלפי המיעוט, יכולה להיות בסיס לאזרחות משותפת ולשילוב אמיתי. ההיסטוריה היהודית מלמדת שעמים לא מוותרים בקלות על הנרטיב שלהם, גם מול פיתויים ורדיפות.

האתגר הזה מונח עכשיו לפתחם של הפוליטיקאים היהודים שחולמים להחליף את שלטון הימין ולעצור את גלישת ישראל במדרון הדתי־הלאומני. מטרתם לא תושג בלי שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת ובוחריה. במקום להתייצב אוטומטית לצד נתניהו והימין הקיצוני, ולצקצק בלשון מול הח"כים הערבים שאינם נחמדים, עליהם למצוא מסילות ללבה של קהילת המיעוט.

 

חברי הכנסת של הרשימה המשותפת. חשיבות היוזמה הפוליטית הזו גדולה בהרבה
רמי שלוש


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו