כישלון במזרח ירושלים

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

"לא נשארו גזרים, רק מקלות", כך איים ממלא מקום ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק התכנון, מאיר תורג'מן, בראיון ל"רדיו ירושלים" למחרת הפיגוע שבו נרצחו השוטר יוסי קירמה והאזרחית לבנה מליחי. תורג'מן הודיע שמעתה יפעל להסיר מסדר היום כל תוכנית שעוסקת במתן אישורי בנייה לפלסטינים במזרח ירושלים, והסביר: "הם רוצים להרוג אותנו להשמיד אותנו... חיינו בתקווה שקרית שהאנשים האלו, אם ניתן להם ואם נעזור להם ואם נסייע בידם, הם ישנו את ההתנהגות הבהמית שלהם. אבל מסתבר ששום דבר לא עוזר".

ראש העיר, ניר ברקת, התנער מדבריו של תורג'מן: "הדרך לסיכול הטרור היא להילחם ביד קשה באלו הבוחרים בדרך של טרור, ובמקביל לחזק את המתונים ולשרת את התושבים שמעוניינים לפעול על פי החוק", נמסר מלשכתו. עם זאת, ברקת לא שקל לפטר את תורג'מן או לקחת מידיו את תיק התכנון היוקרתי. אולי זה משום שמי שיתעמק בדבריו של ברקת עצמו בשנה האחרונה יראה שהפער בינו לבין סגנו אינו כה גדול. "ההתמודדויות הביטחוניות נופלות לפתרון האזרחי", אמר ברקת לפעילי ליכוד לפני כחודש. הוא מתגאה שוב ושוב כיצד שיתוף הפעולה בין העירייה, המשטרה והשב"כ ניצח את הטרור בירושלים. כך המשטרה היתה שותפה להחלטה איזה בית ספר במזרח ירושלים יזכה ביום לימודים ארוך; פקחי העירייה "הענישו" סוחרים שבאזורם אירעו פיגועים, ומשפחות של חשודים ביידוי אבנים "קודמו" בתור לקבלת קנסות עירוניים. "פתאום התושבים הרעים מבינים שהמערכת הציבורית יודעת לעבוד ביחד, ופתאום לא נעים להיות רשע", סיכם ברקת.

תושבי ירושלים יכלו לצפות שאחרי 50 שנות "איחוד", השירות העירוני יינתן באופן שיוויוני ויהיה דבר מובן מאליו, חלק מהחיים בעיר ומזכויות תושביה, ולא כלי בידי השלטון לאלפם ולחנכם. הימים האחרונים מוכיחים שוב שהגישה הזאת, לא רק שאינה מוסרית אלא גם נכשלת מבחן התוצאה. אחרי יובל שנים היה אפשר לצפות שההנהגה הישראלית תבין שהמאבק על ירושלים הוא מאבק לאומי ופוליטי בעל מרכיבים דתיים, ואי אפשר לפתור אותו על ידי מניעת אישורי בנייה או חלוקת דו"חות חנייה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ