בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כולנו חגי אלעד

416תגובות

הנאום של מנכ״ל "בצלם", חגי אלעד, במועצת הביטחון של האו"ם, צריך להיות המצע המעודכן של האופוזיציה לממשלת הכיבוש והסיפוח של בנימין נתניהו. אלעד נגע בלב העניין: הכיבוש חייב להסתיים. 49 שנות עוול ודיכוי של הפלסטינים והתפשטות ללא שובע של ההתנחלות הישראלית צריכות להגיע לקצן. אין נושא לאומי חשוב יותר, ואין בכלל נושא אחר שראוי ללכד את מתנגדי הממשלה הנוכחית. כולם צריכים לשנן רק דבר אחד: די לכיבוש.

"מה קורה ביום רגיל אחד מ–17,898 ימי הכיבוש שמוסיף להתקיים באין מפריע?", שאל אלעד. כל ישראלי צריך להפנים את התשובה: "חיים תחת משטר צבאי משמעם בעיקר אלימות בלתי נראית, ביורוקרטית ויומיומית. אלה חיים שמוכפפים למשטר היתרים נצחי ששולט בחייהם של פלסטינים מרגע היוולדם ועד מותם: ישראל שולטת במרשם האוכלוסין; ישראל מחליטה מי ייסע לחו"ל ומי לא; ישראל מחליטה מי ייכנס לביקור מחו"ל ומי לא; בכפרים מסוימים, ישראל מחזיקה ברשימות הקובעות מי יבקר בכפר, או מי יעבד איזו חלקה. היתרים לא תמיד ניתנים. ותמיד, היתרים יש לחדש". המסקנה ברורה: "הפרויקט ארוך הטווח של ישראל, כלומר, ניצול מקסימלי של אדמות פלסטיניות תוך צמצום מקסימלי של המטרד, כלומר של הנוכחות הפלסטינית באזור, מורגש מתמיד. די בחצי יום של שוטטות בגדה המערבית כדי להבין שהמפעל שמקדמות ממשלות ישראל לדורותיהן, ימין, מרכז ושמאל, מאז שנת 1967, נועד להיות מפעל של קבע".

הדיון הציבורי על נאום אלעד התמקד בבמה שבה הופיע, ובשטויות כמו תקן השירות הלאומי שהוקצה ל"בצלם". אבל תוכן דבריו חשוב הרבה יותר, ובמקום שיישאר בפרוטוקול האו"ם, הוא חייב להישמע בקול צלול כאן בבית. בשבוע הבא ייפתח מושב הכנסת, וחברי האופוזיציה צריכים לעלות לדוכן המליאה עם אותו מסר: כולנו חגי אלעד. די לכיבוש שאינו מוסרי ומסכן את ישראל. אם ישתקו, אין צידוק לכהונתם הפורמלית מחוץ לממשלה.

האופוזיציה מפולגת. יאיר לפיד, שתקף את "בצלם", ויצחק הרצוג, שהתעלם מדברי אלעד, מסייעים מבחוץ לנתניהו ותומכים בפועל במדיניותו. הכיבוש מטריד אותם כבעיית "הסברה". איימן עודה וזהבה גלאון העניקו גיבוי ראוי לאלעד. עכשיו יש להם הזדמנות וחובה להעלות לתודעת הציבור את המסר שלו, ולא רק את זכותו לדבר באו"ם. "די לכיבוש": זה הדגל שצריך לאחד את מתנגדי הממשלה. מי שלא יניפו, יסייע בהנצחת המציאות הנוראה בשטחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו