בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא להסתבך בסוריה

33תגובות

עוד לפני מהלומת טילי השיוט ששוגרו אור לשלשום ממשחתות הצי השישי האמריקאי אל בסיס חיל האוויר הסורי בהוראת הנשיא טראמפ, ושעדיין מוקדם לקבוע אם תהיה לה השפעה מתמשכת על תוואי מלחמת האזרחים בסוריה ועל מעורבות המעצמות בה, החל ראש הממשלה בנימין נתניהו לדון בכינון שני אזורי חיץ בדרום סוריה — אחד בין סוריה לישראל ושני בין סוריה לירדן, שניהם בצד הסורי של הגבול וללא נוכחות ישראלית (ברק רביד, "הארץ", 7.4).

זהו רעיון מסוכן, המתיימר לנצל הזדמנות — התפוררות המערכת הסורית בשש שנות מלחמה הנראית רחוקה מסיום — אך עלול להתגלות במהרה כמלכודת יקרה. ישראל אינה זקוקה לחגורות ביטחון חיצוניות שיהוו כיבוש בפועל, אם גם בשלט רחוק, וינציחו סכסוכים. מה עוד, שמדובר בחגורה על גב חגורה: רמת הגולן, שנכבשה במלחמת ששת הימים (ושאיש לא טען לגביה ש"שוחררה"), היתה אמורה לספק הפרדה קרקעית בין הצבא הסורי לבין ישראל; אך מאחר שישראל נאחזה בה וסוריה לא השלימה עם אובדנה, הפכה הרמה למושא תוכניותיו של המשטר בדמשק להחזרתה לריבונות סורית. לפי הגיון הכיבוש של הגולן, כדי להגן עליו נדרש גם כיבוש הבשן והחורן ושאר מחוזות דרום־מערב סוריה.

גבול סוריה, ב-2016
גיל אליהו

החיץ הסורי־ירדני הוא עניין לשתי מדינות אלה. אזור הביטחון בדרום לבנון נכשל וישראל פינתה את צה״ל אל הגבול הבינלאומי המוכר. ההערכה שהמדינה הסורית לא תשוב לעולם להיות מה שהיתה עד 2011 וכי נגזר עליה להתפצל לחבלים על בסיס גיאוגרפי או עדתי טעונה הוכחה. שום מדינה, כולל ארה״ב, לא הכירה בהחלת המינהל והמשפט של ישראל על הגולן, סיפוח בפועל — אף שדוברים רשמיים בירושלים הכחישו זאת מ–1981 ואילך – וגם לא צפוי שתכיר בכך. להיפך: הקריאה להוצאת כל הכוחות הזרים מסוריה, במסגרת התנאים לסיום מלחמת האזרחים, הרצויה כל כך לישראל כדי לסלק הביתה את איראן וחיזבאללה, עלולה להעמיד דרישה דומה גם כלפי הנוכחות הישראלית בגולן. כך משום שרוסיה, הפטרונית של משטר אסד, מצטיירת יותר ויותר כמעצמה המרכזית בהתפתחויות בסוריה, בעוד שארה״ב, למרות תקיפת הענישה וההרתעה נגד בסיס המוצא של הנשק הכימי (שנומקה בדאגה לאינטרס לאומי חיוני, אמריקאי, להגבלת השימוש בנשק השמדה המוני), תאבד עניין בנעשה בסוריה לאחר שיושג ניצחון על דאעש, בהמשך השנה.

ואפילו אם ישלים העולם עם אזור חיץ ממזרח לקו הפסקת האש והפרדת הכוחות מ–1974, ישראל עלולה להישאב בהדרגה פנימה, בקרבות נגד גורמים עוינים שיתעקשו להיאחז בו. הרעיון פגום בבסיסו ומוטב להסירו מסדר היום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו