שר אוצר חוץ פרלמנטרי

מאמר מערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאמר מערכת

שר האוצר, יאיר לפיד, צודק: מליאת הכנסת היא מקום לא נוח לשאת בו נאומים. הם נקטעים בה לא פעם בקריאות ביניים קולניות, לא הכל מקשיבים בה לכל מלה, לא אחת מתגלה בה חוסר הסכמה, אפילו ביטויי התנגדות נמרצת וגילויי מחאה רעשניים רוחשים בה. למי שהורגל לכתוב טורי קונסנזוס בעיתון ולהגיש חדשות ממלכתיות בטלוויזיה, זו זירה חדשה שאינו מורגל בה. לכן אפשר להבין את החלטתו שלא לשאת עוד נאומים חשובים בכנסת. בהכרזתו שיישא את נאומיו מחוץ לה - ובהחלטה להעביר את רוב מסריו דרך הפייסבוק, עוד זירה חד צדדית וחסרת הפרעות בדרך כלל, ולא בראיונות עיתונאיים שעלולים להיות מטרידים - מבטא לפיד את הפוליטיקה החדשה שלו. זו בעליל לא פוליטיקה דמוקרטית.

במייל ששיגר לתומכיו הסביר לפיד מדוע העדיף להציג את תפישת עולמו הכלכלית דווקא בכנס אקדמי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. "אני צריך 25 דקות בשביל להסביר את התקציב... אם הייתם מסכימים לתת לי את זה, אני מוכן אחר כך לשבת שש שעות רצוף לשמוע את הצד שלכם", אמר לח"כ משה גפני מיהדות התורה, "תגיד להם שהגיע הזמן לשנות את חוקי המשחק וליצור דיון אחר".

נכון, תרבות הדיון בכנסת אינה תמיד מהנאותות. אבל הכנסת, ככל בית נבחרים בעולם, היא המקום להעלות תוכניות ולשאת נאומים חשובים. גם בבתי נבחרים ותיקים ממנה בהרבה, דוגמת הפרלמנט הבריטי, מופרים דברי הנאומים בקריאות ביניים ובקולות מחאה והתנגדות. אלו כללי המשחק של הדמוקרטיה, זוהי הזירה המרכזית שלה, וכל נבחר ציבור חייב לסגל את עצמו אליהם.

כשלפיד מציג את תוכניתו, הוא לא אקדמאי שמציג תיאוריה חדשה, אלא פוליטיקאי שמנסה לקדם דרך מסוימת. המקום לכך הוא בפרלמנט. הוא יכול כמובן לשאת נאומים נוספים ככל שיחפוץ, אבל חובתו הראשונית היא לבית הנבחרים, שבו תאושר מדיניותו או תיבלם.

הפוליטיקה החדשה של לפיד תיבחן בתכניה, לא באמצעיה. אולי זה לא נעים לשאת דברים במליאה, אבל זו הדרך וזה המקום. בהחלטתו שלא לכבד את המשכן ולא לשאת בו את נאומיו החשובים, מערער לפיד על תפקידו של בית הנבחרים. בהתחמקותו מקריאות ביניים ומקולות של התנגדות הוא מקעקע את המבנה הפרלמנטרי. אסור שהכנסת תתיר לו זאת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יצחק לבני, 2016

מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

סופה בחצי הכדור הדרומי

מחקר: התחזקות סופות שמדענים חזו ל-2080 מתממשת כעת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"