בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרי כולנו נגיע בסוף למחלקה פנימית

45תגובות
מסדרון עם חדרים ובסופו כיסא גלגלית
מוטי מילרוד

בתגובה על "המשבר הפנימי של בתי החולים" מאת עידו אפרתי ("הארץ", 19.7) כשבחרה אחותי הגדולה, לפני כארבעה עשורים, בהתמחות ברפואה פנימית, לא פיקפקתי לרגע בבחירתה; מעמדה של "אם הרפואה" היה יציב ומוצק. כשבחרתי אני להתמחות ברפואה פנימית, בבית חולים פריפריאלי, הרימו חברי גבה; בעשור שחלף, ירד מעמד המקצוע עד כדי כך, שהיינו רק שלושה בוגרים מבין 90 באוניברסיטת תל אביב שבחרו ברפואה פנימית. כשסיימתי התמחות בגסטרואנטרולוגיה ועברתי להיות סגן מנהל פנימית באותו בית חולים פריפריאלי שבו התמחיתי, כבר הנידו בני כיתתי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו