שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה נוימן
משה נוימן

ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, פותח את מאמרו בשאלה: "מנהיגות מהי?", ועונה: "על מנהיג להיות בעל אישיות כריזמטית. כריזמה היא תכונה מולדת של מנהיגות ושל קסם אישי, ובכוחה לזכות את נושאה בנאמנות עממית גדולה" ("ממנהיגות ועד מוסר", "הארץ", 4.7).

אכן מדובר בתכונה חיונית, אולי אפילו מתת אלוה, אך עם זאת חובה להיזהר ממנה, לא להתבטל בפניה וּודאי שלא להסתנוור ממנה. בשתי דוגמאות, ששביט מכיר בוודאות, אפשר להמחיש איך תרמה הכריזמה בישראל לכישלון טראומטי במקרה אחד, ובמקרה אחר ההיפך: למרות העדרה המוחלט, הושגה הצלחה. מדינת ישראל הופתעה במלחמת יום הכיפורים ממתקפת פתע בשתי חזיתות, מצרית וסורית. מי שנשא באחריות למתן התרעה ברמה הלאומית, ונכשל בה ("סבירות נמוכה למלחמה"), היה ראש אמ"ן אלי זעירא. לזעירא היתה אישיות כריזמטית, וכידוע התחשבו בה. על כך העיד ראש אמ"ן שלמה גזית, שהחליף את זעירא ("ישראל דיפנס", 13.8.2013), כי: "מאוד העריכו אותו ובצדק. אלמלא מלחמת יום הכיפורים אלי זעירא היה מועמד לרמט"כלות". גזית גם ציין: "לא מצאה חן בעיני הצורה החד־משמעית, הפסקנית, שבה הוא הציג את הדברים, אף פעם לא היה שם סימן שאלה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ