המסתורין שבין ההר לים

יעל דראל מספידה את חיפה. "חיפה אינה ברלין", מודיעה הכותרת, ומדברת על צעיריה שנטשו אותה ושכונותיה המובסות ("הבריחה מחיפה"‎, "הארץ", 1.12). איכה ישבה בדד. בהמשך דראל מביאה כל מיני מספרים ואחוזים, אך לשם התחלה יכולה היתה לשוחח עם הפלסטינים צעירי העיר, סטודנטים ואקטיביסטים ואמנים, שבעבורם חיפה היא הבית התרבותי האמיתי (הסצינה בה משמעותית בהרבה מזו של יפו). משלא עשתה כן, חמקה מתחת לרדאר אחת התופעות המשמעותיות ביותר שמתרחשות בעיר. כמו בבחירות האחרונות, כך גם בחיפה, הישועה תבוא — ולמעשה היא כבר כאן — מאזרחיה הערבים של העיר, שמוצאים אותה מסעירה, חשובה ומעניינת — ובאים אליה. כאן מתקיימת תנועה הפוכה: מתל אביב־יפו לחיפה.