אללה מעאכ | מכתבים למערכת 25.9.2020

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו הארץ
הארץ

בסוף שנות ה–90 הגעתי למלון מריוט במיאמי, לכנס מדעי. התיישבתי על כורסה בלובי, וראיתי מולי יושב אדם, תספורתו קצרה ושפמו מטופח, לבוש ג'לביה רקומה מהודרת, בצבע שנהב, ונעליו צרות ומבריקות. על התג שלי היה כתוב "ישראל" באותיות גדולות, כך שהוא ידע את שמי ומאין אני. בהינו איש ברעהו, בלי להוציא הגה (כיאות לתושבי מדינות אויב). לפתע נראו בלובי שלושה זוגות, לבושים הדר. אחד מהם הבחין באדם שישב מולי, ומיד פנה והלך אליו, ואחריו האחרים. כל אחד ניגש אל האיש, לקח את ידו המושטת, נישק אותה, בירך וזז הצדה. האיש השיב ברכה לכל אחד. כך נתברר לי שהאיש הוא נסיך ערבי. המברכים הלכו לדרכם. אזרתי עוז ושאלתי, בשארית הערבית שזכרתי מבית הספר: מן ויין אנתא? (מאין אתה), ענה לי: מן חיג'אז (כך הסעודים מכנים את מדינתם).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ