היה לי מזל, עאלק | מכתבים למערכת 9.4.2021

היה לי מזל, עאלק

בתגובה על "הייתי אקדמאי בשיא הקריירה. פתאום נאלצתי ללמוד לדבר מחדש", מאת יחיעם ויץ ("הארץ", 31.3)

הגם שאין ביני לפרופ' יחיעם ויץ ולא כלום, הוא צעיר ממני בעשור ואקדמאי מוצלח אלפי מונים ממני, העני ממעש — יש בינינו מהמשותף. שנינו שרדנו את השבץ המוחי האובליגטורי, שמזומן לכל בנאדם "מודרני", אליבא דסטטיסטיקה היבשה. "הרוצח השקט", האורב בשקט־בשקט, בסבלנות זדונית, לכל אדם "עכשווי" להענישו על אורח חייו הפזרני בעליל — מדושן שומנים, עתיר סוכרים, ונגוע כולסטרול, נתרן ושאר מרעין בישין, פיגולי "החיים הטובים".