בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לשנות את התפישה המבצעית

תגובות

אין לצה"ל מענה הולם לחפירת המנהרות. המנהרות מתחת לגדר המערכת כבר מוכנות. דרך המנהרות ייכנסו לישראל חוליות טרור, מתאבדים ונשק, ואין לצה"ל יכולת משמעותית למנוע זאת. את מה שאוגדת עזה לא הצליחה למנוע כששלטה בציר פילדלפי, בצומת גוש קטיף ובצומת נצרים, אין שום סיכוי שתמנע כשהיא מקובעת לגדר אלקטרונית מסביב לרצועה.

בניית קו המוצבים לקראת ההתנתקות התבססה על גדר מערכת קיימת וצירי גישה למוצבים ולגדר, כדי להקטין את הסיכוי לפגיעה בחיילי צה"ל. אך התברר, שמה שנכון בחדרי דיונים ובמצגות אלקטרוניות מקבל משמעות שונה בשטח. כשיוצאים לשטח מגלים שיש יישובים שקרובים מאוד לגדר המערכת, והצבא להיערך לפניהם כדי להגן עליהם, ויש גם מעברי סחורות שהוקמו וצריך לשמור עליהם, ויש קפלי קרקע ולילות ערפל ומגבלות טכנולוגיות, ועוד שיקולים מבצעיים.

ובתהליך שהיה ניתן לחיזוי מראש חוזרים לשיטות הפעולה שאין להן תחליף: מוצב, טנק וסיור במקום הנכון - לפני היישובים - בנקודות שולטות ובקרבה מספקת לגדר המערכת.

לפי התפישה המבצעית היו הכוחות צריכים להיות רחוקים מהמנהרות, אבל המציאות הכתיבה שיטות פעולה שהושיבו חיילים בסמוך לאיום, ללא כל יכולת לגלות שהאיום נמצא ממש מתחת לרגליהם. יש שיטות לאיתור ולמניעת חפירת מנהרות, אך אם לא תהיה תפישה מבצעית המותאמת ללחימה בטרור הפלשתיני, שינויים טקטיים או טכנולוגיים לא יועילו.

שוקי רינסקי, אל"מ (מיל')

לשעבר סגן מפקד האוגדה בעזה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו