בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בושה

תגובות

משה קצב לא הביא בחשבון דבר אחד: את תעצומות הנפש של הנשים. הן הפסידו בעימות הפיסי אתו, אבל הוכיחו את עצמן בבית המשפט כאמיצות ואמינות.

זהו לא רק יום עצוב למדינת ישראל ויום גאווה לדמוקרטיה. זהו יום שיהווה תזכורת חד-משמעית לכל אותם מפקדים, מנהלים, שרים ואחרים, שכאשר אשה כלשהי - עמיתה או כפופה, חיילת או פקידה, קצינה או פועלת אומרת להם "לא" - הם מחויבים להקשיב לה ולהתנהג בהתאם.

יידע כל גבר במדינה שהשררה גרמה לו לחשוב שנשים הן בבחינת חפץ - כי יש דין ויש דיין בישראל.

תמימה אידלסון

כפר סבא

*

אני מאשים את העיתונאים והעיתונות. אני מאשים את התקשורת, אני מאשים את כל אלה שידעו והכירו את "פרשת קצב".

אותם חברים, מכרים ועובדים, שחיו במחיצתו, ידעו, שמעו ושתקו. אולי כי לא האמינו למה ששמעו.

אני מאשים את המפלגות, שידעו ו/או שמעו מי עומד להיבחר לנשיא המדינה - ושתקו. אני מאשים את חברי הכנסת, שלא השכילו עד היום לחוקק חוק, ועל פיו כל איש ציבור העומד להיבחר למשרה אחראית ומחייבת במדינה יעמוד למבחנים - לפחות כפי שנבחן פקיד זוטר במפעל פרטי.

אני מתבייש להיות אזרח במדינה המאפשרת להגיע למצבים כאלה, ובסוף משבחת את הדמוקרטיה, המשפט והצדק.

דוד גליק

קרית טבעון

*

לכל מי שמקלסים ומשבחים את הדמוקרטיה הישראלית ואת השוויון בפני החוק בבתי המשפט הייתי ממליצה לחכות לתוצאות הערעור של משה קצב בבית המשפט העליון.

בית משפט זה, אשר פסיקותיו הן לעתים מזומנות הפוכות מפסיקות הערכאה הנמוכה ממנו, עשוי במהרה להחזירנו לימי "עסקת הטיעון".

דנה בן צור

רמת השרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו