בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדרכים הישנות הגרועות

תגובות

בתגובה על "משרד החנופה לתלמידים" מאת אירית בלושטיין ("הארץ", 2.1.11)

אין כל ספק, שיכולת הקריאה, ההבעה והכתיבה של בוגרי בתי הספר מידרדרת; אפשר לתלות את האשמה במגוון רחב של סיבות. צודקת הכותבת בדרישתה לשתף מורים בתכנון רפורמות במערכת החינוך, אך הגישה של "חזרה לדרכים הישנות" שהיא מציגה אינה הדרך.

שינון בעל פה של פסוקים או כל טקסט אחר הוא חסר ערך לימודי ואינו מלמד לחשוב. כתלמיד בית הספר היסודי נאלצתי לשנן בעל פה את שירת דבורה במשך שבועות. כיום, אחרי יותר מ-30 שנה, איני זוכר דבר משירת דבורה, למעט תחושת השעמום שנלוותה לתהליך השינון.

גם רזי הניקוד החשובים לכותבת הם בעיני פרט שולי. שליטה בניקוד ובהגדרותיו לא תתרום להבנת הנקרא בקרב התלמידים ולא תגרום להם לקרוא יותר.

איני יכול לטעון שאני יודע לנקד כראוי, או להבדיל בין הדקויות המאפיינות שורוק לעומת קובוץ, אך בורות זו לא הפריעה לי מעולם לקרוא וליהנות מקריאה של יצירות מופת, ספרי עיון ו"ספרי טיסה".

כמו כן אני סבור, כי יכולת ההבעה שלי לא נפגעה עקב בורותי בדרכי הניקוד וחוסר יכולתי לזכור פסוקים שנאלצתי לשנן. ייתכן שאין היא מושלמת באופן פורמלי, אך מעולם לא נתקלתי בקשיים להסביר ולהבהיר באופן מילולי את דעתי על נושא זה או אחר.

לצערי, אין לי פתרונות קסם לשיפור הרמה הלימודית ככלל והלשונית בפרט של בוגרי בתי הספר. עם זאת ברור לי, כי לכשתכונס אותה קבוצת מחנכים, אשר תתבקש להציע רפורמה למבנה מערכת ההוראה הקיימת - יהא עליה למצוא כיוונים יצירתיים וחדשניים ולא לנסות להחזיר אותנו אל העבר.

ד"ר יעקב שויער

רמת גן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו