בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לימודי הלשון בתיכון

תגובות

בתגובה על "משרד החנופה לתלמידים" מאת אירית בלושטיין ("הארץ", 2.1.11)

כמי שעמד בראש הוועדה שהכינה את תוכנית הלימודים בעברית לבית הספר העל-יסודי (תשס"ג), אני מבקש לציין שבוועדה השתתפו 17 חברים וחברות, מהם עשרה לפחות ששימשו בתפקידי הוראה בבתי ספר, בהדרכת מורים ובפיקוח.

לדברי הכותבת, "מקצוע הלשון נהפך בתיכון למקצוע שנועד לשרת את הבנת הנקרא". אלא שהתוכנית כוללת ארבעה פרקים: מערכת הצורות, אוצר המלים והמשמעים, תחביר, הבנה והבעה. הפרק הרביעי, "הבנה והבעה", כולל הכרה והבנה של טקסטים עבריים מתקופות שונות, בתוכם טקסטים עתיקים, וגם חינוך להבעה בהירה ותקינה, בעל פה ובכתב.

לטענת הכותבת "אין תורת ההגה, אין הבסיס". אלא שבפרק הראשון בתוכנית ("תורת הצורות") יילמדו תופעות פונולוגיות מתוך התייחסות למערכת הצורות, כלומר לנטיות הפועל והשם ולדרכי הגזירה של מלים.

ההנחה (וההנחיה) של מחברי תוכנית הלימודים היא, שיש מקום לראייה דיאכרונית (היסטורית) של השפה (אוצר המלים והדקדוק), המבחינה בין תופעות המאפיינות את העברית הקלסית (לשון המקרא ולשון חז"ל) ובין תופעות טיפוסיות לעברית בת ימינו.

אשר לניקוד - הרי שיטת הניקוד הטברייני אינה תואמת עוד את דרכי ההיגוי של העברית הישראלית (למשל: ההבחנה בין קמץ, פתח וחטף-פתח, או ההבחנה בין סגול, צירה וחטף-סגול). יש להתייחס אליה כאל כלי המסייע להבחנה בין מלים הומוגרפיות (שוות צליל) במקרים שבהם הכתיב החסר ניקוד ("המלא") אינו מספק הבחנה כזאת. מטרה כזאת אכן מחייבת הכרה של סימני הניקוד, גם אם אין מצפים שהתלמיד יהיה בעל כושר לנקד טקסט ניקוד מלא. הכרת סימני הניקוד עשויה לסייע גם להבנה טובה יותר של מערכת הצורות העברית.

אוצר המלים זוכה בתוכנית לטיפול נרחב, הן מבחינת דרכי הגזירה של המלים הן מבחינת המשמעות. עם זאת ברור, שהעשרת אוצר המלים מחייבת קריאה רחבה של טקסטים מסוגות שונות ומתקופות שונות. לנוכח הזמן המוגבל המוקדש ללימוד הלשון העברית, אין להטיל מעמסה כזאת על שיעורי העברית בלבד.

רפאל ניר

פרופ' אמריטוס לתקשורת וחינוך

האוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו