בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על חינוך והכללות שבלוניות

תגובות

בתגובה על "אהבה, לא חנופה" מאת אשר לוי ("הארץ", 6.1)

עד שקראתי את השורה "לא עם המורים יש להתייעץ בהכנת תוכניות לימודים, אלא עם ילדים והוריהם", יכולתי עוד לסבול את רצף ההכללות השבלוני של אשר לוי במאמרו.

תוכניות לימודים אמורות לייצג את הידע והדעת (ולא המידע!) שהנושאים באחריות לדור הבא מבקשים להנחיל לו למען הדורות הבאים. הנושאים באחריות זו הם מי שנבחרו ומונו לשאת בה, ואי אפשר לשחרר אותם ממנה, ואי אפשר גם להטילה על שום גורם אחר.

נמאס כבר לקרא את משפטים החוזרים עם אמיתות ברורות מוכרות וידועות לכל מורה מתחיל ולכל אדם משכיל, כמו: "הדבר החשוב ביותר בלמידה על העולם הוא פיתוח היכולת ליצור אינטגרציה בין תחומי הידע". השאלה היא, עד כמה מיושם כלל זה, ודבר זה צריך להיבדק על ידי מערכת הפיקוח שגם תוליך מהלכי שינוי שיפור ושימור.

ובאשר לשינון טקסטים קנוניים: אם קינת דוד היא נכס ספרותי ותרבותי שלנו, אזי אין כל פסול בלשנן אותה ואף ללמוד את השירה הזאת בעל פה ולהפכה לחלק מנכסי צאן הברזל של הדורות הבאים. כך נהגו בי כתלמיד ואני מודה למורי דאז על כך, שפסוקי מקרא רבים שגורים על לשוני עד היום.

כל מורה, שעה שהוא מתווך בין פרטי המידע שהונחו לפני התלמיד לעולם הידע שפרטי מידע אלה שייכים לו, בהכרח ילמד באותה שעה גם לנתח לחשוב ולבקר, ואם אין הוא עושה זאת אין הוא ראוי להיקרא מורה, וממילא גם לא לעסוק בהוראה. לימוד חשיבה היא חלק מובנה בלמידה, בין שמדובר בגיאומטריה של אאוקלידס ובין שמדובר בשירה עברית.

וגם כאן נכון אותו הכלל: מורה שלא ניצל את ההקשר המתאים ללמד לחשוב, אינו מורה. כמו כן, אני מניח כי העוסקים בהוראה איכותית מכירים בכך שהילדים הם בני אדם בעלי זכויות ככאלה, ולא צריך שדוקטורנטים לפילוסופיה או בעלי כל תואר אחר, יזכירו זאת לעומדים בפני כיתות עמוסות כל בוקר מחדש.

העומד מול ילד ומביט בעיניו, גם אם הוא עושה זאת ממרום גובהו או תפקידו, אינו זקוק לתזכורות אלה. מה שבאמת חסר לנו הוא קיומה של הנהגה פדגוגית דידקטית בבתי הספר לצד המנהל. הנהגה כזאת עדיין לא בונים ומכשירים במערכת שלנו!

צבי גלאון

גמלאי מערכת החינוך

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו