בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עונש ראוי לקצב

תגובות

בתגובה על "יוסי ביילין, למה אתה תומך בחנינה למשה קצב?" מאת מרב מיכאלי ("הארץ", 6.1)

בניגוד לדעתו של ביילין, בשבילי, כפטריוט ישראלי, מה "שמעביר צמרמורת ונראה נוראי" זה דווקא לראות אנס אלים מחוץ לכלא. לדעתי, הסמליות של מוסד הנשיאות צריכה להיגזר ממשקלו הסגולי של נושא התפקיד, ולאו דווקא מכוח המעמד המשפטי הפורמלי שמוענק לו על ידי הכנסת.

מוסד הנשיאות אינו קדוש עוד. מעמדו כסמל כבר השתבש קשות במהלך הכהונה של עזר ויצמן, וכניסתו של קצב לבית הנשיא נתנה לו מכה אנושה נוספת, לנוכח הקומבינות המשונות שהוליכו לבחירתו. בהמשך באה התנהלותו של קצב. מה קדוש כאן?

בניגוד לאי יכולתו של ביילין להפריד בין האיש לבין הסמל, אני דווקא יכול, והדבר מונע ממני לומר ש"קצב הוא סמל המדינה". הנה: סמלה של המדינה ומוסד הנשיאות הגלום בו מונפים באצילות לתפארת ישראל בעידן שמעון פרס.

האיש משה קצב הוא אנס, וככזה ראוי לעונש הולם ואינו זכאי לחנינה בגלל היותו נשיא לשעבר. די לנו בהקלות הצפויות לו בזכות סנגוריו המלומדים, שבוודאי יפליגו בדברים על העונש שכבר נגרם לו בכך שהודח מן הנשיאות והורשע, על בדידותו החברתית, על דיכאונות שמהם הוא סובל, וכיוצא באלה.

האם ביילין הביא בחשבון למשל את האפשרות, שאם האנס יקבל חנינה וייצא לחופשי, במקום להתעמת בבושת פנים עם אזרחים ישרים בראש חוצות, לפי הפנטסיה שצייר, הוא ייסע לו למקום מרוחק, פלורידה למשל, שם יחיה בנחת מן הקצבה השמנה שלה הוא זכאי? הרצחת וגם ירשת?

פבלו קהן

תל אביב

*

ד"ר יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר, חושב מחוץ לקופסה ומציע לחון את קצב מיד אחרי כליאתו. ההצעה מורכבת משני פנים: פן אחד הוא טובת הציבור, שאותו אין סיבה להעניש, כי יחוש לא בנוח למראה סמל המדינה יושב שנים בבית הסוהר. הפן השני הוא העונש הראוי לנשיא האנס. במקום שיישב זמן מה בכלא וייצא ממנו בראש מורם, לאחר ש"יחזיר חובו לחברה" בלי שהודה בדבר - הוא יודה, יביע חרטה ויקבל חנינה.

אז יישב יום יום מול אשתו, ילדיו ונכדיו, מיוסר כאנס וכמטריד מין סדרתי. בכל אשר יפנה יפנו אצבע מאשימה לעברו ויישפכו עליו קיתונות של בוז. הוא יהיה מנודה בביתו ובכל מקום ציבורי.

לכן, אין לפסול את הצעתו של ביילין מראש אלא לדון בה בכובד ראש.

אודי בוך

חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו