בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זכות יסוד של החולה

תגובות

בתגובה על "חותמת גומי" מאת פרופ' עופר קפלן ("הארץ", 26.12.10)

ההסכמה מדעת לטיפול רפואי היא עיקרון מרכזי בזכויות החולה במדינת ישראל. ברור שמתעוררות שאלות ביחס להיבטים שונים של קבלת הסכמה מחולה לטיפול רפואי, אך נראה כי פרופ' עופר קפלן מבקש להמעיט בחשיבות ההסכמה מדעת.

על פי עקרון ההסכמה מדעת, יינתן טיפול רפואי למטופל רק לאחר שנתן לכך את הסכמתו המודעת. מדובר בחובה בעלת מאפיינים מעשיים של ממש. על המידע הנמסר למטופל לכלול את אבחנת הרופא אודות מצבו הרפואי של המטופל; את הפרוגנוזה הצפויה אודות התפתחות המחלה; תיאור הטיפול המוצע ומטרתו; התועלת הצפויה מן הטיפול וסיכוייו; פירוט הסיכונים, תופעות הלוואי וכאבים; פירוט שלל הטיפולים החלופיים הקיימים והסיכונים הכרוכים בהם; הסיכונים שבהעדר קבלת הטיפול הרפואי; וציון עובדת היות הטיפול הרפואי המוצע בעל אופי חדשני. על המטפל מוטלת החובה למסור למטופל מידע זה מוקדם ככל האפשר, גם אם המטופל לא ביקש לקבלו.

במשך שנים הביעו בתי המשפט את דעתם וכן עשה המחוקק, כי יש לעבור לגישה ליברלית, המקדשת את האוטונומיה של המטופל, עד שהוא נעשה שותף של ממש, עם הרופא, לקבלת החלטות הנוגעות לאופן הטיפול בו. הגיע הזמן שכל הרופאים, וגם הממסד הרפואי "הישן" יתאימו את עצמם לזמנים המודרניים.

מערכת הבריאות אמנם סובלת ממצוקת משאבים, אולם רשלנות רפואית, שמקורה בהעדר הסכמה מדעת, אינה נחלה בלעדית של הרפואה הציבורית. גם בשירותי הרפואה הפרטית לא ניתנים הסברים מקיפים וממצים למטופלים.

יש לקוות, כי מערכות המשפט והרפואה ימשיכו לחזק את עקרון ההסכמה מדעת, המהווה זכות יסוד חשובה כל כך של החולים והמטופלים באשר הם.

עו"ד שמואל יקירביץ

ד"ר אבי רובינשטיין, נוירוכירורג

רמת גן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו