בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונת הדוג'ה כוסתה

תגובות

מארין פאלייר היה הדוג'ה (ראש מדינה) ה-55 של הרפובליקה הוונציאנית בשנים 1354-1355. ב-1355 הואשם פאלייר בניסיון לקשור קשר ולשנות את סדרי בחירת ראש המדינה. אף שהיה ראש המדינה בעצמו באותה עת הוא הובא למשפט ובסופו של דבר הוצא להורג. תמונתו, התולה באולם המועצה הגדולה בעיר, כוסתה (אפשר לראות את הבד השחור המכסה אותה עד היום).

ומכאן לזמננו ולמקומנו. צריך לעשות, וקיימת, הבחנה ברורה בין משה קצב האיש לבין מוסד הנשיאות. הוונציאנים השכילו לעשות זאת, והמשיכו לדבוק בשיטת הממשל שלהם ולבחור דוג'ים מאות בשנים לאחר פאלייר. כבודה של הרפובליקה הוונציאנית באותה עת לא פחת בגלל פסק הדין וגזר הדין. אפשר גם להניח, כי הפרשה סייעה לרפובליקה לשמור על צורת הממשל שלה בתקופה שבה משפחות עשירות השתלטו על ערים מרכזיות באיטליה, כדוגמת משפחת מדיצ'י בפירנצה או ויסקונטי במילאנו. אלה ששאפו ללכת בדרכו של מדיצ'י נרתעו כאשר זכרו את סופו של פאלייר.

ואולי הדוגמה הוונציאנית תסייע לפתור את השאלה מה לעשות עם פסלו של קצב בבית הנשיא - אפשר להשאיר אותו שם, אך לכסותו בבד שחור, כדי שיזכיר לכולנו תקופה לא מזהירה בדברי ימי הנשיאות בישראל, שיש לקוות שלא תשוב.

עודד ורמל

רעננה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו