בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על שירות ונאמנות

תגובות

בתגובה על "שירות צבאי כתנאי לעבודה - אפליה" מאת אינה סולטנוביץ-דוד (TheMarker, 12.1.11)

הנציבה האזורית בירושלים של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה קובעת נחרצות, כי בכל פעם שמעסיק נותן משקל עודף לשירותו הצבאי של מועמד למשרה, כאשר שירותו הצבאי אינו רלוונטי למהות המשרה, מדובר באפליה.

יש הבדל בין מקרים שבהם מועמד לא יכול היה לשרת בצבא מסיבות בריאותיות, או משום שהצבא לא רצה לגייסו, לבין מקרים שבהם מועמד נקרא לשרת בצבא ובחר מסיבותיו הוא להתחמק. כאשר אדם בוחר שלא לקיים את חובתו האזרחית כחלק מקהילה במדינה שבה הוא חי, כאשר בחור צעיר ובריא בוחר להקים לעצמו עסק או ללמוד בעוד חבריו מסכנים את חייהם למענו או מקדישים את כל זמנם לתפקיד חשוב למען ביטחונו - אני כמעסיק רואה בכך התנהגות שיכולה להעיד על מידת נאמנותו הצפויה למקום עבודתו.

לכן, ללא קשר למהות המשרה, עצם השירות הצבאי במקרים כאלו הוא רלוונטי לכל מעסיק. אנו לא חיים לבדנו. אנו חיים בתוך מעגלים חברתיים שלא היו יכולים להתקיים ללא מושגים כמו נאמנות, חברות, הדדיות. עובד שחושב רק על טובתו האישית ולא רואה את טובת העסק שבו הוא עובד, הוא עובד שרצוי להימנע מלהעסיק אותו.

לכן אני סבורה, שזכותי כמעסיק לברר אם המועמד למשרה שירת או לא שירת בצבא, ואם לא שירת, מדוע. זה בהחלט רלוונטי ולא מהווה אפליה.

תמר פרקאוף-אברהם

יהוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו