בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטטוס קוו בן יותר מ-200 שנה

תגובות

תגובה על "הפרה של הסטטוס קוו: הכותל הקטן נפתח למתפללים יהודים" מאת עקיבא אלדר ("הארץ", 14.1.11)

כותרת הידיעה אינה רק מטעה; היא מסוכנת. כל זאת משום שבכל הקשור ליחסים בין עדתיים בירושלים למונח "סטטוס קוו" נודעת משמעות שונה מהמקובלת.

תקנות ה"סטטוס קוו" המחייבות פורסמו בשנת 1757 על ידי השער הגבוה באיסטנבול, והגדירו את החלקים ואת הזכויות של העדות השונות באתרים קדושים מסוימים בארץ ישראל.

בשנת 1853 אישר הסולטאן שוב את אותן תקנות, והן זכו גם לתוקף בינלאומי על ידי הכללתן בחוזה פאריס משנת 1856, שנחתם בין מעצמות אירופה הגדולות בעקבות מלחמת קרים.

התקנות דנו רק בשני אתרים שהיו בעלי עניין ליהודים, והם: הכותל המערבי, בתחומו המקובל מימים ימימה, וקבר רחל. ביחס לכותל נקבע, שהוא בבעלות מוסלמית, עם זכות תפילה ליהודים. ה"כותל הקטן" לא הוזכר, ולפיכך אינו נכלל ב"סטטוס קוו".

מי שמנסה כיום לשנות את התקנות התקפות זה יותר מ-200 שנה, אפילו בפרט קטן שבקטנים, עלול לגרום לרעידת אדמה. בנוסף: אם תקנות הסטטוס קוו חלות גם על הכותל הקטן - הרי חל עליו מה שחל על הכותל בכללו, כלומר: זכות תפילה ליהודים.

יואל בן-דב

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו