בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דמוקרטיה אחת יציבה

תגובות

בתגובה על "לסטודנטים בגדה אין פייסבוק?" מאת עקיבא אלדר ("הארץ", 31.1.11)

אני סבור, שהתובנות של רבים מאלה הצופים, מקרוב ומרחוק, במהומה המתחוללת סביבנו מובילות דווקא לכיוונים מנוגדים מאלה שעליהם מצביע עקיבא אלדר.

להלן כמה נקודות למחשבה: לפעמים אולי עדיף כיבוש זר ונאור (וכמובן, זמני) משלטון "עצמי" רודני ואכזרי קבוע.

מהו מצב זכויות האדם הבסיסיות של רוב אזרחי מדינות ערב לעומת זכויות האדם של המיעוטים בישראל? מי הם מנהיגי "הליגה הערבית" המקדמים את יוזמת השלום? מי ערב לקיום הסכמים בעלי משמעות אסטרטגית שנחתמו על ידי ובהשראת מנהיגי מדינות לא דמוקרטיות? על מי נוכל לסמוך חוץ מאשר על עצמנו?

דווקא בעת שעיני כל העולם חוזות בחולשת הממשל האמריקאי - כיצד הוא מתנער מהנשיא חוסני מובראק לאחר שטיפח אותו כבעל ברית במשך עשרות שנים תוך התעלמות צבועה מאופי המשטר האמיתי במצרים - מקווה אלדר שהנשיא אובמה "למד משהו מהמקרה" וייקח אתו את התובנות האלה כדי לקדם את פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אני מאמין שאם הנשיא אובמה למד משהו מהמתרחש באזורנו, זוהי העובדה שיש בו מדינת עוגן דמוקרטית אחת ויחידה, שלמרות חולייה ומגרעותיה, היא ניצבת גבוה מעל כל שכנותיה.

אמציה רענן

רעננה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו