בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין זכויות החולה לסמכויות הפסיכיאטר

תגובות

בתגובה על "הפסיכיאטרים גיבשו נוהל להגנה מתביעות של משפחות מתאבדים" מאת דן אבן ("הארץ", 14.1)

נייר העמדה נועד להתמודד עם תביעות המוגשות נגד מטפלים (פסיכיאטרים) בשל ניסיונות התאבדות של המטופלים שלהם. מצד אחד הוא מתווה כללים להערכת הסיכון האובדני של מטופלים, ומצד אחר יוצא בהצהרה דוגמטית, כי הפסיכיאטר לא תמיד אחראי לניסיון התאבדות של המטופל שלו. המסמך אף מזהיר מפני הטלת אחריות יתר, דבר שיביא לרפואה מתגוננת ואף לפגיעה בחולים בשל פגיעה בתדמיתם.

אכן, לא תמיד המטפל הפסיכיאטרי אחראי לניסיון ההתאבדות המטופל. פסיקת בתי המשפט מטילה לפעמים אחריות על מטפלים, אך לא מוטלת בפסיקה אחריות אוטומטית. מאחר שהעיקרון אינו במחלוקת, מטרת ההצהרה היא לאיין, למעשה, את האחריות ולהפחית את הביקורת על מטפלים שכשלו.

הטלת אחריות על מטפלים בגין ניסיונות התאבדות מחייבת איזון זהיר: מצד אחד עומדים ביטחון המטופל הפסיכיאטרי ושלמות גופו. מצד אחר עומדות זכויות היסוד שלו. אין אנו מעוניינים במערכת, אשר בכל מקרה של חשש ולו קל ביותר למעשה אובדני תנקוט אשפוז כפוי. איזון כזה נעשה תדיר כשנבחנות סמכויות הפסיכיאטר המחוזי ואפשרויות האשפוז הכפוי וגם בתביעות לאחר שכבר נעשה מעשה אובדני.

גם בשאלת הטיפול הרפואי הכללי הכפוי מוכרת זכות המטופל להימנע מטיפול רפואי, אך אין זו זכות בלתי מוגבלת. חוק זכויות החולה מאזן בין התועלת הרפואית הצפויה, המצב הנפשי של המטופל והאוטונומיה הבסיסית של המטופל.

איזונים אלה הם איזונים של זכויות יסוד, ואמונה עליהם מערכת המשפט. חלק מבתי המשפט נוטים לתת משקל מהותי לניירות עמדה של גופים רפואיים: חלקם יראו בצעדים שהמסמך ממליץ עליהם כצעדי מינימום, ורופא אשר נמנע לנקוט אותם, כרשלן. חלק אחר מבתי המשפט יראו בפעולות הנדרשות במסמך כ"הגנה": כלומר, רופא שינקוט צעדים אלה יימצא פטור, גם אם המטופל שלח יד בנפשו.

ועם כל זאת, על בתי המשפט להיות מודעים לכך שהסטנדרט הראוי הוא סטנדרט של איזון בין זכויות, ולא סטנדרט של נתבעים המנסים להגן על עצמם. שאם לא כן, נמצא את עצמנו באיזון של נתבעים פוטנציאלים, כאשר קולם של הנפגעים אינו נשמע כדבעי.

עו"ד אסף פוזנר

מומחה לנזיקין ורשלנות רפואית

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו