בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היכן הם היו עד היום?

תגובות

קשה להיזכר בתקדים היסטורי ללחץ הבינלאומי המופעל על הנשיא המצרי, חוסני מובארק, לסיים בהקדם את כהונתו ולהוציא מידיו את מוסרות השלטון.

עד לא כבר היה מובארק יקירם של נשיא ארצות הברית הנוכחי ושל מנהיגי מדינות אירופה. אפילו בתקופת הנשיא ג'ורג' בוש, שהפעיל לחץ על מובארק לדמוקרטיזציה, לא הרחיק נשיא ארה"ב לכת עד כדי דרישה לסיום כהונתו.

יש מידה רבה של צביעות ביחס הנוכחי כלפי מובארק, בהשוואה ליחס של הממשל האמריקאי ומדינות מערב אירופה כלפי משטרים גרועים פי כמה וכמה.

לפני כשנתיים פרצה בבורמה מחאה נגד משטר הדיכוי של הכת הצבאית. היכן היו אז כל אלה שכיום דורשים השכם והערב מנשיא מצרים לפנות את מקומו?

המשטר של אסד הבן גרוע לאין ערוך ממשטרו של מובארק. אמנם המון העם הסורי איננו גודש את כיכרות דמשק בדרישה להסתלקותו. ברק אובמה לא רק שאיננו דורש דבר מהרודן הסורי, כפי שהוא נזכר לדרוש כעת ממובארק, אלא אף מחבק ומחזק אותו. דברים אלה נכונים גם באשר לרודן היושב בטריפולי, מועמר קדאפי.

רשימת הרודנים בעולם ארוכה; אך האם פטורים כל אלה הנושאים כיום ברמה את דגל הדמוקרטיזציה במצרים מהנפת דגל זה גם במדינות אחרות שבהן המשטר רודני? האם הדגל מונף רק כאשר התסכול של העם מוציא אותו לרחובות?

על מדינת ישראל להפיק לקח מכך שמחאה עממית הפילה שני משטרים שנראו יציבים ואיתנים. אסור לשגות באשליה שמדינת ישראל חסינה מפני מחאה עממית רבת היקף, המונית וממושכת. אפשר להניח כי מחאה כזאת יכולים לארגן הן הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון, והן ערביי ישראל

עו"ד יצחק מלצר

עומר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו