בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם לא הרחקנו לכת?

תגובות

גילוי נאות: במסגרת עבודתי הציבורית והחברתית בנגב, הכרתי מקרוב את האלוף יואב גלנט, ואני מצרה על הפער שנוצר בין דימויו הציבורי לבין אופיו ואישיותו כפי שאני מכירה אותם. אך מעבר להיבט האישי עולה כאן שאלה מטרידה מבחינה לאומית. האם לא הרחקנו לכת?

התהליך הציבורי התקשורתי שבו נבחנת מועמדות של איש ציבור לתפקיד ממלכתי בכיר הוא חשוב וראוי. החברה הישראלית נהפכה בשנים האחרונות לביקורתית יותר כלפי בכיריה, וטוב שכך. למדנו כי רק דרך דיון ציבורי, פתוח ושקוף, ניתן להיאבק בנגעים חברתיים מטרידים ולהבטיח את שלטון החוק. אבל האם אין בסערה שהתחוללה סביב מינוי גלנט לרמטכ"ל סממנים של הרס עצמי, טהרנות קיצונית בלתי סבירה וקשיחות בלתי מעשית בבחינת "ייקוב הדין את ההר"?

האם במאבק, הצודק כשלעצמו, לטוהר המידות ולמניעת שחיתות ציבורית, לא תביא נקיטת גישה קיצונית לכך שהטובים והמוכשרים יחששו מכניסה לחיים הציבוריים? האם איננו עלולים להרחיק בכך מהשירות הממלכתי מועמדים ראויים בשל פגמים מזעריים שהתגלו בעברם?

חוששתני שבתהליך מינוי גלנט יש גם סממנים מסוכנים של הרס עצמי. חברה שהחליטה להקריב את מיטב אנשיה על מזבח טוהר אישי בלתי סביר, שבינו לבין בחינת הדמות הראויה לרמטכ"ל אין ולא כלום. במקום לשאול שאלות על כישורי גלנט כמצביא, האמור להנהיג את צה"ל, עוסקים בזוטות.

גם אם נניח שגלנט אכן כשל בניהול ענייני הקרקעות, הרי מדובר בהליכים פרוצדורליים ולא בשחיתות אישית, או בטובת הנאה מפליגה, או בניצול לרעה של מעמדו ותפקידו. האם לא ראוי היה לשים על כף המאזניים את כל הישגי האלוף גלנט אל מול כשליו בניהול ענייניו האישיים?

דומה שהמטוטלת בחברה הישראלית נעה מהר מדי מקיצוניות לקיצוניות. עד לפני כעשור או שניים היינו מקבלים מינויים של ממלאי תפקידים בכירים בלא עוררין. עתה דומה שיש אי אמון גורף כלפי המערכת, מלווה בציניות ובחשדנות.

אמנם התגלו כשלים בכמה מינויים, אך גם התגבשו תהליכים ביקורתיים למינוי בכירים לתפקידים ציבוריים. בפרשת גלנט הוכיחה החברה הישראלית חוסר איזון, העשוי להביא לתוצאה הפוכה מזאת הרצויה.

ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו

עומר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו