בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הערבי הנודד הגיע

תגובות

בתגובה על "לבני הציעה להעביר לשליטה של הרשות כפרים ערביים-ישראליים" מאת ברק רביד ("הארץ", 25.1)

פרסומי ויקיליקס מספרים, כי ציפי לבני ניהלה משא ומתן עם מחמוד עבאס בעניין חילופי שטחים מאוכלסים. הרעיון - לאחד יישובים המפוצלים בין ישראל לרשות הפלסטינית ולהעבירם לרשות - מגוחך. האפקט של העברת יישובים יחידים על מאזן הכוחות ומערכת היחסים בין ישראל לרשות בטל בשישים.

מעבר לכך, עצם העלאת האפשרות לגרש אזרחים "מסומנים" מצביעה על עיוות בתפישת האחר מצד מי שמתיימרת לכהן כראש ממשלה. העיוות מצוי עמוק בהנחת היסוד של לבני ביחס לשאלה "מיהו ערבי ישראלי".

לבני מתייחסת אליו בכפל זהות: מצד אחד היא רואה בו עצם נייח השתול בכפרו; רק נשנה את קו הגבול במפה, והערבי-הישראלי עובר לצמוח בשטחי הרשות הפלסטינית. מצד אחר, לבני רואה בערבי-הישראלי בבחינת מיטלטלין - נעמיס אותו על "משאית השלום" ונשלח אותו לרשות/ מדינת פלסטין.

נכון שלאדמה יש אולי חשיבות גבוהה יחסית בקרב עמים לא נודדים, הרואים בנוף הולדתם יותר מאשר פוטנציאל נדל"ני להשקעה. אלא שמגבלות תפישותיה של לבני אינן בחזקת ראיה לכך שערביי ישראל אינם יכולים להחליט בעצמם על גורלם.

תושבי בקה אל-גרבייה וברטעה יכולים, למשל, לקנות בית קולקטיבי אחד בכפר קרע השכן ולבקש להירשם כתושבי כפר זה, אשר איננו מועמד של לבני להעברה למדינת פלסטין, לכשתקום. כך יעקרו תושבי הכפרים "המסומנים" את עוקץ הטרנספר שלבני זוממת בעבורם.

אמיר קדישאי

רמת השרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו