בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התורה וחתולי הרחוב

תגובות

בתגובה על מכתב למערכת "בזבוז כסף על חתולי רחוב" ("הארץ", 9.2)

על פי התורה אסור גם להרדים חתולי רחוב, כפי שאפרת כהן מציעה. גם מניעת צער מבעלי חיים היא על פי התורה. במדיניות העיקור והסירוס אנו מונעים צער רב מבעלי החיים. כמי שמטפלת עשרות שנים בחתולי רחוב, יש לי ניסיון בנושא.

במצב שבו לא דואגים לעיקור וסירוס ממליטה חתולה שלוש פעמים בשנה לפחות שלושה גורים בכל המלטה, וזאת מגיל שמונה חודשים. הסטטיסטיקה והניסיון מורים, שמכל שלושה גורים נותר אחד, השאר נדרסים, מתים ממחלות, או נופלים לידי מתעללים. גם אותו גור שזכה לחיות - תוחלת חייו קצרה ומלאת סבל.

בדרך שבה מווסתים את ההתרבות הזאת מגיעים לאוכלוסייה בגודל קבוע, ואותם אנשים שדואגים לתת מזון ומים לחתולי הרחוב ובדרך כלל גם עוקבים אחרי בריאותם, מצליחים לספק להם חיים סבירים ברחוב.

אין לנו זכות לקחת את חייהם ולהרדימם. גם לא על פי התורה. אבל יש לנו זכות וחובה מוסרית לדאוג ליצורים אלה.

רבים גם האנשים שמעקרים חתולי רחוב על חשבונם, כי העיריות לא מצליחות ללכוד את כולם. כן, זו הוצאה כספית, זה גוזל זמן ודורש היערכות, נכונות, רצון טוב, והעיקר - חמלה ליצורים אלה.

ליאורה מור

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו