בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יתר זהירות בסביבה סוערת

תגובות

מדי פעם נוצרת בחברה הישראלית קונצפציה כאילו איננו חיים באחד האזורים הלא יציבים בעולם, וכאילו השלום והיציבות הם מעבר לפינה. קונצפציה זו אינה מביאה בחשבון את חוסר היציבות האינהרנטי באזור, הטמון בשורשים תרבותיים היסטוריים, שרובם אינם קשורים אלינו.

ברוב מדינות האזור קיים שלטון מושחת המפעיל שיטות טוטליטריות נגד האוכלוסייה, ובסיס הלגיטימציה שלו הוא לפיתת ברזל של שירותי הביטחון.

אך גם אם אנו צופים בלידתו של מזרח תיכון חדש, הוא כנראה לא יהיה טוב יותר בעבורנו. גם אם אנו צופים בגרסה מזרח תיכונית של המהפכה הצרפתית, עלינו לזכור שעברו אי אילו שנים עד שהרפובליקה הצרפתית התייצבה, כשבדרך עברו עליה טלטלות לא מעטות, שכללו מלבד חוסר יציבות פנימית, גם מלחמות עם שכנותיה.

בסביבה סוערת כזאת על קברניטי המדינה להיזהר שבעתיים בבואם לדון בהסכמי שלום עם אותן שכנות, המבוססים על ויתורים טריטוריאליים של ישראל, לרוב של אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית גבוהה, כאלה היכולים לשמש משטר עוין ולאיים על ישראל.

ייתכן שיש צורך בבחינה מחודשת של החוכמה שבהפקרת ביטחוננו ואף קיומנו בידי הרצון הטוב (אף אם הוא מגובה בהסכם) של משטרים העומדים על כרעי תרנגולת. גם אם המשטרים הללו יישארו על כנם לדורות, המהפך ביחסים עם טורקיה ממחיש כיצד האינטרסים של מדינות האזור עלולים להשתנות בן לילה וכך להפוך על פיהם יחסים טובים של שנים.

ייתכן כי מתוך מחשבה לטווח ארוך, יש צורך להשאיר בידינו בכל מחיר אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית שכן התוואי הטופוגרפי הוא כנראה הדבר הכי יציב במזרח התיכון.

דוד הקסנר

קציר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו