בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רודנות הרוב

תגובות

בתגובה על "רודנות בשם החופש" מאת רונן שובל ("הארץ", 15.2)

אם אמנם היתה הדמוקרטיה רק שלטון הרוב, היה רונן שובל צודק בטענתו בדבר הזכויות של הרוב. אלא שדמוקרטיה מחויבת קודם כל להגן על זכויות הפרט והמיעוט ולרסן את הכוח הדורסני של הרוב, פן ימנע מהמיעוט לבקר את השלטון ולשכנע את העם שיש להחליפו.

בין הזכויות העיקריות שהשיטה הדמוקרטית מוכרחה להבטיח כלולה גם האפשרות שהמיעוט, כל מיעוט, ייהפך אולי לרוב, ויוכל להפיץ את דעותיו גם אם אינן מקובלות על הרוב ופוגעות בערכים הנתונים בקונסנסוס.

שובל מכנה תפישה זו "אליטוקרטיה", או רודנות המיעוט "האנטי ציוני" (כל מי שאינו מקבל את תפישתו שלו ביחס לערכי הציונות וכל מי שתומך בערכים הומניסטיים). אך למעשה, ההגנה על זכויות האדם ועל החופש של יחידים ושל מיעוטים היא סימן ההיכר של דמוקרטיה אמיתית, להבדיל ממשטרים טוטליטריים, שבהם ניתן בקלות להשיג את תמיכת הרוב דווקא באמצעות דמגוגיה זולה המכוונת נגד המיעוט והשונה.

זו הסכנה האורבת לסיכויי תהליך הדמוקרטיזציה הפתאומי בארצות ערב, אך זו הסכנה הנשקפת גם ל"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בשל צמיחת תנועות כמו "אם תרצו" ומקדשיה של דמוקרטיה "לאומית".

רימון לביא

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו