בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למשוך את הנוער לתנ"ך

תגובות

בתגובה על "ירידה חדה במספר הניגשים לבגרות מורחבת בתנ"ך" מאת אור קשתי ("הארץ", 24.2)

בבית הספר העממי ובתיכון קראתי בתנ"ך להנאתי ורשמתי הערות בפנקסי. בצבא אף קראתי את ספרו של יחזקאל קויפמן "תולדות האמונה הישראלית". מורי האוניברסיטה קיימו אז הרצאות על תנ"ך לציבור הרחב, שגדש את האולמות. ברדיו השמיעו "פרקי היום בתנ"ך", מלווים בפרשנות של חוקרי מקרא. אף התקיימו חידונים למבוגרים. הקהל מילא אולמות קולנוע ואף את היכל התרבות. הוא היה ברובו המוחלט חילוני, ומכל שכבות העם. מדי פסח התקיימו כינוסי מקרא, שמילאו אולמות, שבהם נשאו דברים מיטב החוקרים.

לימים למדתי הן בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב והן באוניברסיטה העברית בירושלים; בשתיהן מילאו ההרצאות אולמות רחבי ידיים.

עתה ירד מספר תלמידי המקרא באוניברסיטאות באורח משמעותי ביותר, ועל פי דברי צבי צמרת, גם בבתי הספר הממלכתיים המצב אינו טוב יותר.

לדעתי יש לדבר סיבות אחדות, למשל: התנ"ך נוכס על ידי החוגים הדתיים, ובתקשורת מופיעים כמעט אך ורק רבנים, ולא אנשי אקדמיה, בעניינים הקשורים למקרא.

כמו כן, צד אחד של המפה הפוליטית עושה במקרא שימוש פוליטי בנושא השנוי במחלוקת לאומית. הנוער מצדו, בחלקו לפחות, נוטה היום יותר למקצועות שיש בהם אתגר מדעי חדשני, כדוגמת מדעי הטבע.

מניסיוני, הדרך למשוך את הנוער החילוני להתעניין במקרא כאתגר אינטלקטואלי, שהנאה בצדו, היא על ידי לימוד המקרא בדרך של ביקורת המקרא הקלאסית, הפילולוגית-ההיסטורית, בשילוב תעודות וממצאים מהמזרח התיכון הקדום וארכיאולוגיה של תקופת המקרא.

משה ענבר, פרופ' אמריטוס למקרא ולאשורולוגיה

אוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו