בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשוי לעובדת סוציאלית

תגובות

אני נשוי זה 23 שנים לעובדת סוציאלית. אשתי, שהקשבה, עזרה והענקת עידוד לאנשים הן לה תכונות טבעיות, לא בחרה לטפל באנשים הסובלים בחברה בגלל הכסף שהובטח לה. עובדים סוציאליים הם פשוט כאלה.

בכל בוקר היא מתלבשת יפה ומתמלאת ברוח חיובית, לא כדי למכור מוצרים או חלומות מנייר. כך היא מכבדת את המטופלים שלה ובני משפחותיהם. במשך 15 שנה היא נמצאת יום יום בבית החולים לוינשטיין, שם היא מתמודדת עם חולי, עצב וטרגדיות.

במשך שבועות וחודשים היא יושבת ודלתה פתוחה, באוזן קשבת ולב רחב, כדי לעזור למטופליה להמשיך בחייהם. עובדים סוציאליים עושים עבודת קודש, באמת ובתמים.

על המדף שלה יש תואר ראשון ואף שני. בסוף כל חודש תלוש המשכורת שלה בקושי עולה על 5,000 שקל.

בושה לחברה אשר בהיותה בחיתוליה דגלה בשוויון ובעזרה לזולת.

מהבמה הפרטית שלי אני אומר לעובדים הסוציאליים: אתם באמת פריירים. אל תילחמו על תוספת של 30% מ"כלום". דרשו 100% יותר מהסכום העלוב שמלווה עבודה כה קשה. אתם שליחים אציליים וחשובים של החברה כולה.

דניאל אזרד

רמת גן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו