בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמנה של צניעות

תגובות

בתגובה על "חינוך לערכים בקלאב הוטל" מאת אור קשתי ("הארץ", 24.3)

כאמא לילד בכיתה א' בבית ספר ממלכתי בתל אביב אני נדהמת בכל פעם מחדש מהיקף ההשקעה בכל מסיבת יום הולדת. כמעט תמיד מדובר במיקום חיצוני - ותמיד מובאים "מפעילים" כמו קוסמים, או עזרים יקרים - מתנפחים, מעבדה ניידת לשעשועי מדע ומה לא.

נדמה שהצורך להחזיק 30 ילדים בני 7-8 מרותקים למשך שעתיים תמימות, גורם לכולנו לאבד פרופורציה. כשאני הייתי ילדה, הצוטפפנו בדירתו של חתן יום ההולדת, אכלנו חצאי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ, שיחקנו והיה לנו כיף.

אומרים לי שאנחנו צריכים להתברך בכך שאצלנו (בניגוד לארה"ב) מזמינים את כל הילדים ללא סינון; שבגלל הצפיפות צריך לשכור מקומות חיצוניים; ושהילדים תובעים שילהיבו אותם. אולי כל זה נכון. ובכל זאת, נראה לי שאם כולנו, כהורים, היינו מתאגדים ויוצרים מעין אמנה של צניעות, ימי ההולדת היו חוזרים ומקבלים את הצביון הראוי להם - מסיבה כיתתית שבה חוגגים ביחד את היום המיוחד של חתן או כלת השמחה.

נגה שביט

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו