בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לנשק יד של איש דת

תגובות

בתגובה על "ישראל כאנכרוניזם" מאת זאב שטרנהל ("הארץ", 1.4)

דברי זאב שטרנהל על "דמוקרטיה מערבית" שייכים לעידן המלחמה הקרה. יש באירופה הרבה דמוקרטיות כגון פולין, הונגריה, אוסטריה וליטא, שהמושג מערבי או מזרחי לא ממש מגדיר אותן. הדמוקרטיות המרכזיות במאה ה-21 יכללו את הודו (מדינה "אנכרוניסטית") וברזיל.

שטרנהל שואל מה היינו אומרים לו מנהיג מערבי היה מנשק את ידי מנהיג הכנסייה. אלא שמרגרט תאצ'ר נישקה את יד מלכת אנגליה (ראש הכנסייה האנגליקנית) ב-1979. הטלוויזיה האיטלקית צילמה את סילוויו ברלוסקוני מנשק את ידו של מועמר קדאפי ב-2010, ויו"ר בית הנבחרים בארה"ב, ננסי פולוסי, נישקה את טבעת האפיפיור ב-2008.

שטרנהל צודק. ישראל אינה דמוקרטיה מערבית: היא דמוקרטיה מזרח תיכונית, וככזאת היא ראויה להרבה יותר כבוד מצדו.

רוב אוכלוסיית המדינה באה ממדינות מוסלמיות בלא מסורת דמוקרטית, או ממדינות מזרח אירופיות שאת המסורת הדמוקרטית שלהן שטרנהל אינו מחשיב. העובדה ששטרנהל סבור שמדינת ישראל ראויה להישפט על פי אמות מידה של דמוקרטיה מערבית (גם אם אמת המידה היא דמיונית) - מעידה על ההצלחה העצומה של המדינה הזאת, גם כשלפעמים אין היא מגיעה לאמות המידה שהיינו רוצים שתגיע אליהן.

דמוקרטיות רבות - גם במערב - הן בעלות אלמנטים אנכרוניסטיים; זה לא פוסל אותן. ראיית העולם של שטרנהל גם היא אנכרוניסטית, אבל עדיין אני מכבד את זכותו להתקיים ולומר את דברו.

יונתן לוונשטיין, בעל תואר שני במדעי המדינה ובהיסטוריה

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו