בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במגרש של הימין היהודי

תגובות

בתגובה על "חוק הנכבה טוב לערבים" מאת זוהיר אנדראוס ("הארץ", 30.3)

כמי שמתנגד בתוקף לחוקים הגזעניים ו/או לאומניים שמקדמת הכנסת, אני מבקש להגיב על דבריו של זוהיר אנדראוס.

"מה שמכונה הקו הירוק", מתנסח אנדראוס בזלזול. אלא שהקו הירוק זוכה להסכמה בינלאומית רחבה (לרבות מדינות ערב) כתוואי הגבול בין מדינת ישראל לבין מדינת פלסטין העתידית. הוא גם מקובל על רוב הציבור היהודי בישראל ועל רוב הציבור הפלסטיני. הקו הירוק הוא אבן יסוד הן בדרך למימוש השאיפה הפלסטינית לריבונות והן בדרך להשגת דו-קיום סביר בין פלסטין לישראל.

המאבק לשוויון זכויות אזרחי לערבים אזרחי ישראל מותנה אף הוא במימוש החלום של הקמת מדינה פלסטינית, שכן רק בה יבואו לידי ביטוי המאוויים הלאומיים שלהם, ואילו שוויון זכויות אזרחי מלא חיוני לא רק בעבורם אלא בעבור כל אזרחי ישראל.

אלא אם כן אנדראוס טוען לריבונות פלסטינית בלעדית על כל שטחי המנדט הבריטי לשעבר. אמנם אין הוא כותב זאת במפורש, אבל איך יש להבין את הציטוט משירת מחמוד דרוויש, שבו הוא חותם את דבריו - "לנו העבר כאן ולנו העתיד ואנחנו כאן מבראשית עד אחרית הימים"?

האם באמת הוא סבור שבמגרש הזה, שבו משחק גם הימין היהודי, יוכל לממש את שאיפותיו?

מיכאל תדהר

תל יצחק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו