בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוול ל"שרירן היהודי"

תגובות

בתגובה על "סקס, שקרים וגזענות: מהטמה גנדי שלא הכרנו" מאת דנה הרמן ("הארץ", 29.3)

לא קל להטיל ספק בגדולתו של גנדי. יש מן הסתם משהו בדברים של אלברט אינשטיין, שאמר כי יחלפו דורות רבים עד שהאנושות תקלוט איזה אדם התהלך כאן על פני האדמה. ואולם, אמת הדבר כי גנדי היה בעל נתונים אנושיים שליוו אותו בגדולתו.

פגישתו של הרמן קלנבך, ארכיטקט יהודי גרמני אמיד ("שרירן יהודי", על פי הביוגרפיה שכתב עליו ג'וזף לליבלד), עם מהטמה גנדי בדרום אפריקה שינתה את חייו.

הוא נהפך לצמחוני, חסיד של אהימסא (אי-אלימות), ובמהלך המאבק הבלתי אלים שניהל גנדי כמנהיג הקהילה ההודית בדרום אפריקה היה קלנבך לאחד חברים הקרובים ביותר של גנדי (ואף נאסר אתו).

בין היתר רכש בעבור גנדי את "חוות טולסטוי", שבה התגוררו שניהם זמן מה. לימים נהפך קלנבך לציוני, ביקר בארץ, תרם מרכושו לקרן היסוד ולקרן הקיימת, ואף ציווה לקבור את אפרו בקיבוץ דגניה.

יחסיו של גנדי עם התנועה הציונית ועם קלנבך הם פרשה מעניינת. נראה לי כי בביוגרפיה נעשה עוול לדמות המרתקת של "השרירן היהודי", וגם לדמות המורכבת של גנדי.

ד"ר יוחנן גרינשפון

האוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו