בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוח המהפכה וישראל

תגובות

במקומות רבים בעולם טרם הפנימו את עוצמת המהפך המתחולל בעולם הערבי. השליטים הערבים, סוכנויות הביון והחוקרים למיניהם לא רק שלא חזו את המהפכה אלא שלא ידעו אפילו להסבירה. מדינות המערב התרגלו להסתדר עם משטרים שבהם אדם אחד השולט בעמו ביד ברזל. הן התעלמו מהעדר זכויות אדם בסיסיות שם, בטענה שאינן רוצות להתערב בעניינים הפנימיים של המדינות. זו טענת שווא, לא יותר מכיסוי לשיתוף פעולה עם משטרי עריצות.

העריצים שלטו בעזרת מנגנוני ביטחון, ומדי פעם קידמו "רפורמות" דמוקרטיות למראית עין. עכשיו העמים מתקוממים, לא בגלל הרעב והעדר הפרנסה, אלא מתוך רצון לחופש ולזכויות אדם. אלא שהרוח החדשה מעוררת מבוכה בעולם המכנה את עצמו "העולם הנאור". מנהיגיו מתקשים להבין שהעמים הערביים אכן נלחמים למען החופש, ובמקום לתמוך במתקוממים בלא סייג, הם מתחילים לפקפק בכנותם ולחשוש מקשר אפשרי שלהם עם אל-קאעדה.

גם מנהיגי ישראל במבוכה. הם הסתדרו יפה עם המשטרים הטוטליטריים. חוסני מובארק הוכיח נאמנות לישראל אפילו במבצע עופרת יצוקה, דבר שהיא תוכל רק לחלום עליו בעתיד. גם עם אסד הסתדרו מנהיגי ישראל יפה. הוא שמר על שקט בצפון. ברור להם, למעצבי המדיניות בישראל, שעם משטרים נבחרים במדינות ערב יהיה להם הרבה יותר קשה להסתדר, שכן נראה שהעמים הערביים לא יקבלו את ההסכמים שנחתמו עם עריצים.

מאמון פאעור

שעב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו