בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלום בלי ישראל

תגובות

בתגובה על "ציונות או שלום" מאת תמר עמר-דאהל ("הארץ", 15.4)

ד"ר תמר עמר-דאהל מסבירה במאמרה, שהציונות והשלום סותרים זה את זה; ומכאן שמי שרוצה בשלום - עליו לוותר על הציונות.

מדוע קיימת סתירה כזאת? לטענתה, "הקיום הלאומי היהודי בישראל הושג במידה רבה בחרב. המנהיגות הישראלית לדורותיה מחזיקה בעיקרון, שעל פיו הפרויקט הציוני נבנה על בסיס חזקה היסטורית של העם היהודי על א"י... כיבוש הארץ וקולוניזציה יהודית, תוך כדי דחיקת התושבים הפלסטינים בציון, הם מעיקרי המדיניות של ישראל הציונית".

נראה על פי דבריה, כי זכות ההגדרה העצמית, המקנה לכל עם זכות טבעית לריבונות במולדתו, היא זכות שקיימת לכל עם בעולם זולת העם היהודי. כל עוד העם היהודי מנסה לממש זכות זו, הוא ייתקל במלחמה.

מאחר שנגזרה עלינו, היהודים בישראל, מלחמת נצח, עלינו להסיק את המסקנה, שעצם קיומנו הוא הפרעה לשלום. אם חפצי שלום אנחנו, עלינו לוותר על "קיום יהודי בא"י". או אז, בלעדינו, סוף סוף יהיה כאן שלום.

אורי הייטנר

קיבוץ אורטל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו