בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דע מה תשיב

תגובות

בתגובה על "מה אשיב לבני" מאת איתן גינזברג ("הארץ", 18.4)

מותר ואפילו צריך לבקר את מערכת החינוך ואת המלמדים בה, אולם תלוי כיצד ובמה. הגישה החינוכית הגורסת כי לא חשוב אם אתה בקי בעניין כלשהו - אתה רשאי להביע דעה, גם אם אין לך מושג במה מדובר - היא חינוך קלוקל. ואת זה רצה פרופ' יוסף אגסי לשרש.

הוא היה יכול לעשות זאת, באשר אין דין הסטודנטים הבוגרים כדין התלמידים בבית הספר התיכון. הסטודנטים אינם רשאים להסתפק בדברים שאומרים להם הפרופסורים, אלא מוטל עליהם לקרוא שפע של חומר ועליהם לקרוא אותו קריאה ביקורתית. מכאן הדיונים בכיתה.

כאשר מדברים על תפקיד בית הספר התיכון לחנך לחשיבה ולהתדיינות שוכחים, שכדי לגבש השקפת עולם בכל נושא מוכרחים לא רק לרפרף על החומר, אלא לדעת היטב במה מדובר. כדי לדעת יש ללמוד ולשנן. בכך מסייעים בית הספר והמורים. אלא שרכישת ידע היא תהליך ארוך ומייגע, ורוב האנשים, ובמיוחד התלמידים, מעדיפים לדלג עליו. אך בעניין זה אין קפיצת דרך.

קיימת היום נטייה לסבור שאין צורך לרכוש ידע בעזרת המורים ובית הספר, כי המידע נגיש עתה יותר מבעבר דרך האינטרנט. אבל האינטרנט משמש את הצעירים לכל מטרה פרט לרכישת ידע. ולעתים קרובות הידע באינטרנט הוא בצורת מברק בלבד. כמה תלמידים מוכנים לשבת שעות ליד המחשב כדי לקרוא מאמר מקיף ומעמיק? וללכת לספרייה - על כך אין לדבר כלל.

לכן, דע מה להשיב לבנך: קודם תהיו אתה וחבריך בקיאים בחומר, ואחר כך תוכלו להציג שאלות למורים, אשר ישמחו להעלותן לדיון.

ד"ר עמירה ביידר

חולון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו