בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוהים, ולא ויליאם

תגובות

בתגובה על "רחם משלו" מאת מרב מיכאלי ("הארץ", 1.5)

מרב מיכאלי כותבת בהקשר לחתונה המלכותית של ויליאם וקייט, כי "הטקס החגיגי שנערך בלונדון שב והזכיר, שהגברים הם בעלי הבית". האומנם? האם טחו עיניה ועיני הכתבים והפרשנים הנלהבים של האירוע מראות את בעל הבית האמיתי, ששלט ביד רמה בטקס המצועצע?

הוא היה שם - נסתר אבל גלוי, נעלם אולם נוכח מאוד. רוחו ריחפה על פני האכסניה המפוארת ושרתה בכל. דיברו בשבחו, פיארו את שמותיו ותאריו. הוא היה הכוכב העליון, בעל הבית האמיתי. אלוהים בכבודו ובעצמו.

רבות דובר על האנכרוניזם הגלום במוסד המלוכה האנגלית ועל השמרנות המלווה את גינוניו. אולם למשמע הריטואל הדתי שליווה את טקס הנישואים הנוצץ נדמה שהבריטים תקועים אי שם בעבר רחוק, שרוחות המודרנה לא חדרו לתוכו. לפתע, באורח פלא, אפילו הטקס הרבני היהודי נראה בעיני משובב נפש.

אורי בן צבי

רחובות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו