בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנטישמיות במוסיקה

תגובות

בתגובה על "צליל מנוון" מאת נעם בן זאב ("הארץ", גלריה, 2.5)

קראתי בעניין את הכתבה המצוינת של נעם בן זאב על התנגדות הנאצים למודרניזם במוסיקה ועל החרמת מלחינים יהודים בהקשר זה.

ברצוני להעיר, כי לקרל בלסינגר, ששאף ופעל לטיהור המוסיקה הגרמנית מהשתלטות יהודית, קדם ריכרד וגנר במאמרו "היהדות במוסיקה" (Das Judenthum in der Musik) מ-3 בספטמבר 1850. תחילה פירסם וגנר את מאמרו האנטישמי החריף בעילום שם, ואחר כך חזר ופירסם אותו בשמו המלא.

וגנר תקף במאמר את מנדלסון, מאיירבר ואת הסופר ברנה. וגנר נחשב להוגה דעות אנטישמי חריף ומסוכן, לא רק מפני שסבר וכתב שהיהודים משחיתים ומזהמים את המוסיקה הגרמנית. הוא סבר, כי היהודים הם כתולעים הגורמות נזק למוסיקה/לתרבות הגרמנית - והפתרון לכך הוא אבדון.

יש הרואים בכך את הפעם הראשונה, בעת החדשה, שרעיון השמדת היהודים נהגה בקול רם.

יוסי שובל

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו