בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצד הערבי היום

תגובות

בתגובה על "ההישג האחרון של מלחמת השחרור" מאת עקיבא אלדר ("הארץ", 9.5)

עקיבא אלדר במאמרו מעמיד את המאורעות בפרספקטיבה ההיסטורית הנכונה. אני שייך לדור שלחם במלחמת העצמאות בתש"ח. אני זוכר היטב כיצד שמחנו על תוכנית החלוקה של 1947, אף על פי שירושלים היתה צריכה להיות עיר בינלאומית, והגליל המערבי היה אמור להיכלל במדינה הערבית.

הנהלת הסוכנות היהודית בראשות דוד בן גוריון היתה מעשית והסכימה לקבל את מה שהיה אפשר לקבל.

ברצוני רק להוסיף, שאילו היו אנשי ה"הסתדרות הציונית החדשה" (הרוויזיוניסטים) קובעים אז את המדיניות, היינו דוחים את החלטת החלוקה ההיא של האו"ם ונשארים בלי כלום (יש להעיר, כי גם אנשי "אחדות העבודה", תומכי טבנקין, דחו אותה).

הצרה היא, שאלה שהיו אז במיעוט נהפכו בגלגולם הנוכחי (הליכוד ומפלגות ימניות אחרות) לכוח המושל. עתה הם דוחים בשם מדינת ישראל כל צעד מדיני נבון ומעשי ומתבצרים בהתנגדותם.

הפעם הערבים, בגלגולם הנוכחי לפלסטינים, הם המעשיים והנבונים.

פרופ' (אמריטוס) בנימין מעוז

אבן יהודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו