בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שהאוסטרים יסתפקו בעותקים

תגובות

בתגובה על "למי שייך הזיכרון" מאת עופר אדרת ("הארץ", 6.5)

בכתבה נאמר כי לדעת ראשי הקהילה בווינה שלאחרי השואה, אוסטריה לא היתה מקום ראוי לארכיון קהילתם. לעומת זאת, לפי חזונו של אריאל מוזיקנט, ראש הקהילה, מרכז הממוקם באתר ששכנה בו מפקדת הגסטפו בתקופה הנאצית מתאים לכך יותר מאשר מדינת ישראל.

לטענתו, ממשלת אוסטריה נתנה להם 50 מיליון יורו בשביל חומר מקורי ולא העתקים. משתמע מכך, שהקהילה הנוכחית התחייבה בפני ממשלת אוסטריה להציג חומר מקורי.

בשואה נספו כ-40 אלף יהודים אוסטרים, וראשי קהילת וינה דהיום טוענים כי ליוצאי וינה אין ארגון מרכזי בישראל, "ובאופן מעשי הם מתים" - אף על פי שעל פי הכתבה ברור כי בישראל פועל ארגון מרכזי של יוצאי אוסטריה.

היו נאצים שבעת השואה שמרו על מוצגים ומסמכים יהודיים כדי שתהיה להם הוכחה שהם הצליחו לשחרר את אירופה מגזע שלא היה ראוי להאריך ימים. האם יכול מוזיקנט לערוב לכך שיורשיו האידיאולוגיים של קרל לואגר לא יגיעו לשלטון באוסטריה, ואף בדרך דמוקרטית? האם ראוי שיכין להם תצוגה עם המקורות דווקא, במקום שעלול להיות כה סמלי בעבורם? האם אין די בהעתקים?

יצחק פרסטיי

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו