בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אך ורק בזכות הכתוביות

תגובות

בתגובה על "עם ישראל חי בסרט" ביקורת טלוויזיה מאת מורן שריר ("הארץ", 11.5)

בישראל כמיליון וארבע מאות אלף אנשים בעלי מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת לקידום השוויון ולהשתלבותם של אנשים אלה בכל תחומי החיים. לאחר שהתקבלו בנציבות תלונות על כך שהטקסים המרכזיים לרגל יום הזיכרון ויום העצמאות אינם נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות, פעלה הנציבות במהירות על מנת שהטקס המרכזי בהר הרצל יאפשר גם לאנשים המוגבלים בשמיעה להבין את הנאמר.

קיבלנו תגובות נרגשות. אשה אחת כתבה: "לראשונה לאורך 65 שנות חיי נהניתי מכל רגע בטקס הממלכתי של הדלקת המשואות, בזכות הכתוביות. זו היתה חוויה מצמררת".

דבריו של מורן שריר מעידים עד כמה העשייה שלנו לשוויון ולשילוב רחוקה לפעמים מהציבוריות הישראלית בכלל ומהתקשורת בפרט.

הנגישות בטקס זה מאפשרת, לראשונה בישראל, לאנשים כבדי שמיעה וחירשים להשתייך לקהל הישראלי אך ורק בזכות הכתוביות, אשר לדעת שריר הן "נוהג מחליא שחותר תחת מהות השידור הישיר".

האמירה של שריר, כי הטקס היה מכמיר לב "כמו ילד נכה שמנסה לרקוד כמקצוען", מקוממת ביותר. היא מעידה על תפישת עולם ארכאית של חסד ורחמים כלפי אנשים עם מוגבלות, ולא של שוויון זכויות ומיצוי הפוטנציאל.

אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

משרד המשפטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו