בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזקים במה?

תגובות

בתגובה על "אין צורך ב'מנהיגים חזקים'" מאת גבי שפר ("הארץ", 12.5)

למושג "חזק" יש משמעות לוואי חיובית בתרבות הישראלית ובעמים אחרים, בלי שמנסים לברר את השאלה - חזק במה? בהופעה כריזמטית בטלוויזיה? בביטחון עצמי, המרגיע את הבוחרים, שכן יש מנהיג חזק והוא ידאג לנו? ויש הרואים במנהיג חזק את הביצועיסט, העושה ולא רק מדבר.

ואולם, ביצוע מהיר ויעיל של מדיניות שגויה גרוע מאי-ביצוע. יש דוגמאות לרוב של מנהיגים חזקים, שבשעות מצוקה קשות ואיום קיומי איבדו את העשתונות, ומ"חזקים" נהפכו לרופסים, חסרי כושר החלטה, בלי שום זיקה לאותו חוזק שעליו הצהירו. וכך, ברגע שבו נפתח חלון הזדמנויות לפעולה קריטית, חששו והיססו, וההזדמנות חלפה.

כאשר המנהיגה או המנהיג החזקים לכאורה אינם ממלאים את הבטחותיהם ואת הציפיות שתלו בהם הבוחרים, הציבור כועס עליהם במקום לעשות חשבון נפש. רוב הציבור חוזר ובוחר ב"מנהיג חזק" חדש. על מי אנחנו מלינים? הרי אנחנו בחרנו בהם.

היעדים שעליהם מצהירים המנהיגים לעתיד אינם זוכים לבחינה מדוקדקת, והוא הדין ביחס לאישיותם ועברם. הגופים הממונים על כך אינם עושים את מלאכתם כהלכה, והציבור מסתפק בהתרשמות שטחית, העיקר שיהיה זה "אדם חזק". אין דרישה לבחון במה הוא חזק, או אם ניחן בשיקול דעת ותעצומות נפש במצבים שבהם אסור לאבד אותם, ואין בחינה יסודית של ערכי הטוענים למנהיגות, רמתם המוסרית ומעשיהם בעבר.

במצב זה טמונה סכנה גדולה בהעצמת תחום השליטה של "המנהיג החזק" - על ידי מעבר לשיטה נשיאותית או דומה לה. ישראל, העומדת לפני סכנות קיומיות והחלטות קשות ביחסי החוץ והפנים, חייבת לחנך את הציבור להוריד מהבמה הפוליטית את "המנהיגים החזקים", ולקבל אחריות אישית לבחירה שלהם.

כצעד ראשון לתהליך הזה יש לחנך את התלמידים בבתי הספר לנקוט גישה ביקורתית בלימודי האזרחות, ולא לחשוש שביקורת תגרום לחוסר נאמנות למדינה. כל המחקרים שנעשו מאז שנות ה-60 ואילך מגלים תמונה הפוכה. קיימת נאמנות לאומית בקרב בני הנוער, לעומת חולשה בתפישת מושגי הדמוקרטיה. ההתרשמות הציבורית מתבססת על כמה צעירים המותחים ביקורת קיצונית על המדינה, וכך נוצרת תמונה שגויה.

פרופ' רחל אלבוים-דרור

האוניברסיטה העברית, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו